ועוד חייב בעל התשובה להכנע ולקיים עליו להתנהג על הדרך שאמרו רבותינו זכרונם לברכה והוי שפל רוח בפני כל אדם. וישיג מזה שלא יכעוס ולא יקפיד על חביריו. וגם לכל הדברים אשר ישמע אל יתן לבו. ולהעביר על מדותיו [ומעבירין מזה] להתכפר על עונותיו. כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה המעביר על מדותיו מעבירים לו על כל פשעיו. מדה כנגד מדה. וזה פתח תקוה נכבד מאוד ונאמר (איכה ג׳:כ״ט-ל׳) יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה. יתן למכהו לחי ישבע בחרפה.
And the penitent is also obligated to be submissive and to fulfill and follow the path about which our Rabbis, may their memory be blessed, said (Avot 4:10), "Be of humble spirit before all men." And from this, he will acquire that he will not get angry at - or be exacting with - his fellows; and he will also not pay attention to everything that he hears and will forego his reckonings. And from this, all of his sins will be atoned, as our Rabbis, may their memory be blessed, said (Rosh Hashanah 17a), "Whoever forgoes his reckonings [with others, the heavenly court, in turn,] forgoes all his sins" - measure for measure. And this is a very glorious opening for hope. And it is stated (Lamentations 3:29-30), "Let him put his mouth to the dust - there may yet be hope. Let him offer his cheek to the smiter; let him be surfeited with mockery."
