בדבר חילול כבוד שמים הנגרם בעקבות ההפגנות שורש הלשון חילול ה', מבואר בנפש החיים, במהר"ל ובעוד ספרים, שהוא מלשון 'חלל'. ולפי שהקב"ה ברא את העולם עם תכלית לגלות כבוד שמים, וכאשר נעשים מעשים אשר הם הפך כבוד שמים, נוצר חלל וחסרון במקום בו היה צריך להיות כבוד שמים (עי' נפה"ח ג, ח ובקו' הזיכרון לבעל הפחד יצחק בהערות על ספר חפץ חיים).
ומכאן המקור לחומרה הגדולה של עון חילול ה', כפי שהביא רבינו יונה בשע"ת (ד, ד) 'ויש עון אשר לא תנקה הנפש ממנו ובלתי טהורה היא ואינה רצויה עד אשר המות יפריד בינה ובין הגוף אשר חטאה בו... והוא עון חילול ה". ולפי שכאמור, חילול ה' פוגם בעצם התכלית של גילוי כבוד שמים. מה נוראה היא הפרצה הזאת, כאשר צעירים מתוך המחנה שלנו יוצאים להשתתף בהפגנות ולנהוג בפראות. אין לך חילול ה' גדול מזה שאנשים המתנהגים כבני תורה, הם עצמם גורמים להשניא את התורה על אחרים, עד שאף אנשים שלא היו מעולם נגד הציבור שלנו מתחילים לשנוא את דרך התורה בעקבות מה שקורה.
זאת מלבד מה שנוהגים בפראות ובבזיון כנגד השוטרים והורסים בזה את יסוד צורת האדם. מה שעלינו לעשות בכדי לתקן זאת, הוא מה שמביא רבינו יונה בהמשך דבריו, להרבות בקידוש ה' כנגד החילול שנעשה, ולמלאות החלל שנוצר. וכבר מבואר בדברי הרמב"ם בפ"ה מהל' יסוה"ת שאדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות הנוהג בדרך שהבריות מרננות אחריו, אע"פ שאינם עבירות, הרי זה חילל את ה'. ולהפך, כותב הרמב"ם, שצריכים לנהוג לפנים משורת הדין בדרך שכולם יאהבו את התלמיד חכם ויתאוו למעשיו, וזה גורם לקידוש ה'. ואמנם רבינו יונה כותב עוד (שם או' ט"ז) שגם עסק התורה מכפר על חילול ה', מכ"מ נראה שזהו בתור כפרה לאדם עצמו שחילל את ה', אולם התיקון לעצם מה שנעשה כעת, הוא ע"י שנרבה כבוד שמים ונתנהג בצורה שתאהיב ותפאר על כולם את דרך התורה.
[הג"ר יהושע אייכנשטיין שליט"א ר"י יד אהרן]
