Maor Einayim Dvarim: How To Sweeten The Strict Judgment

Here!!!

במדרש תנחומא אלה הדברים וגו׳ אמרו ישראל למשה אתמול אמרת לא איש דברים אנכי ועכשיו אתה מדבר כ״כ אר״י כשאתה כבד פה שנה את התורה והתרפא כמו שמשה למד את התורה במדבר עד כאן לשון המדרש. ונקדים פסוק (דברים ב׳, ג׳) רב לכם סוב את ההר הזה פנו לכם צפונה ופירש״י סובו לכם לרוח מזרחית מן הדרום לצפון פניכם לצפון כו׳ להבין הענין אפשר לומר דנודע סוד יציאת מצרים הוא שהדעת היה בגלות ובקטנות שלא ידעו הדעת השלם לעבוד השם יתברך בתענוג ובמוחין גדולין כמ״ש (דברי הימים א׳ כ״ח, ט׳) דע את אלהי אביך כנודע שדעת הוא לשון יחוד ותענוג כמ״ש וידע אדם ובגלות מצרים היה דעת שלהם בקטנות מאוד שהוא בחי׳ מיצר ים שהדעת שנמשך מדעת החכמה היה במצר וקטנות שלא היה אצלם הדעת הגדול וביציאת מצרים שיצאו מן מיצר ים שנתגדל ונתרבה הדעת את ה׳ כמ״ש (שמות ב׳, כ״ה) וידע אלהים שנתרומם דעת אלהים וכמ״ש ותרבי ותגדלי שבאו ונתרבו ונתגדלו במוחין ודעת גדול לעבוד הבורא ב״ה בתענוג הזך והזוהר שהוא שמחה של מצוה ועבודה וכמ״ש ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל שעבודה שלהן על ידי שנתרבה הדעת ויצאו מן הקטנות היתה בשמחה. כמ״ש (תהלים ק׳, ב׳) עבדו את ה׳ בשמחה ומצינו מקרא אחר שכתוב (שם ב׳, י״א) עבדו את ה׳ ביראה והאמת הוא כמו שדרשו בש״ס עבדו את ה׳ ביראה וגילו ברעדה במקום גילה שם תהא רעדה ולהבין דברי הש״ס:

דנודע שהיראה היא השער לה׳ אשר צדיקים יבואו בו ראשית חכמה יראת ה׳ (שם קי״א, י׳) שתחלת כל עבודתו ותחלת דברו הדבורים צריך שתקדים לו ותתעורר עליו יראתו יתברך ואם יש לו דעת שהוא תענוג כאמור אזי על ידי הדעת ההוא נמשך לו תענוג גדול בעבודתו מעולם התענוג ומתחיל לעבוד את ה׳ בשמחה ונמצא שמקשר ומיחד ומעלה את עולם היראה בעולם התענוג על ידי מה שנתעורר בקרבו כך כנודע באתערותא דלתתא וכו׳ ונעשה יחוד גמור באמת:

ולהבינך איזו הוא דעת שממשיכו לעולם התענוג הוא כי נודע מ״ש הנביא (ישעיה נ״ח, י״ד) כי פי ה׳ דיבר שצריך כל א׳ המדבר דברי תורה ותפלה אחר שבא בשער היראה שקיבל עליו עול יראתו יתברך על עצמו צריך לידע ולהאמין כי פיו המדבר הדבורים הוא ממש פיו יתברך שהוא חלק ה׳ ממש האדנות השוכן בתוך כל אדם מישראל השלם הוא שמדבר הדבורים בכח החלק האלקי וכמ״ש (תהלים נ״א, י״ז) אדני שפתי תפתח שהוא עולם הדבור המצומצם בתוך פה האדם כמבואר אצלנו במקום אחר ואחר שידע זה באמונה גמורה מיד יבוא לו תענוג גדול כי זה הידיעה הוא הדעת השלם המביאו לידי תענוג הרוחני ונתרחבו מוחין שלו ונתאחד על ידי הדעת היראה שקבל עליו מתחלה בעולם התענוג. ועל ידי זה יצא ממצר ים שהדעת מתרבה ויוצא מן המיצר והקטנות ועל ידי היחוד הזה נעשה מיתוק כל הדינין כי הדינין הן במיצר וקטנות כמו במצרים שעל ידי שהיה הדעת במיצר וקטנות היה גלות שהן דינין ועל ידי ריבוי הדעת יצאו מן הדלות בכללות וכמו כן הוא בכל אדם ובכל זמן שזהו כוונתם באמרם ז״ל בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים בפרטיות שהאדם מפיל עצמו ודעת שלו במיצר ים וקטנות ועל ידי זה הוא במקום דינין וכשמקבל עליו את היראה שהיא השער שהוא מקום הדינין כנודע ועל ידי הדעת האמור שמאמין כי פי ה׳ דיבר בו ובא על ידי זה לתענוג העליון עולם התענוג עלמא דחירות שהוא עולם הבינה דמינה דינין מתערין אזי מקשר היראה בעולם התענוג ונמתקים הדינין בשרשם כי אין המתקת הדינין אלא בשרשם כנודע וזהו במקום גילה שם תהא רעדה רוצה לומר שצריך שתהא רעדה שהוא היראה במקום גילה שמקשרה בעולם התענוג על ידי הדעת האמור ותעלה למעלה מקום שאין שם פעולת הדינין כי אף דמינה דינין מתערין מכל מקום הוא רחמים מאחר שהוא עולם השמחה ובמקום שמחה אין דינין.