סימן ב
ב"ה ג' בשבת לס' מטות התש"ל ברוקלין נ"י יצו"א.
כבוד הב' החש' המופלא ומופלג וכו' חיים מרדכי שווארץ הי"ו תלמיד בישיבה הקדושה מתיבתא צאנז האדסאן קאנטי נ"ז.
אחדשה"ט.
מכתבך קבלתי רצוף שאלות ואף כי אני טרוד עד למאוד ויש לי הרבה שאלות קודמות להשיב מ"מ לאהבת תלמידי כ"ק אדמו"ר מרן שליט"א שגם אני זכיתי להיות מהם אמרתי להשיב עכ"פ בקיצור נמרץ.
א) בדבר השאלה בחדר אחד גדול ונמצא שם מחלקות א') בתי מקלחת (שאווער בלע"ז) ויש להמקלחות ג' דפנות ומצד רביעי הוא פתוח לתוך חלל החדר ב) מחלקה שניה בתי כסאות ולהם ד' מחיצות מקיפות אלא שגובה המחיצות אינו מגיע עד לתקרה שהחדר גבהו חמש אמות והמחיצות הם לערך שתים וחצי. ג) מקום להשתנה ג"כ מוקף ג' מחיצות בגובה כאמתים וחצי וצד רביעית פתוח להחדר. ד) ישנם שם ברזות (סינקיס בלע"ז) אי שפיר דמי ליטול שם ידים באותה הסינק ולברך שם ברכת אשר יצר או עכ"פ להוציא משם מים לחוץ ולברך. וגם שאל אי יש נפ"מ אי הבתי כיסאות הם בשעת שימוש אז או לא. ולכאורה זה צורתו. מקלחת ביה"כ השתנה ברזות
וראשונה נראה לברר דין מים הנמצאים בבית הכסא או בבית המרחץ והנכנס לבית המרחץ מה דינו ובש"ע א"ח סי' ד' פשוט דהיוצא מביה"כ ובית המרחץ צריך ליטול ידיו ומיהו מצינו מחלוקת הפוסקים בטעם נט"י דאבודרה"ם והמרדכי פ' אלו דברים והכל בו סי' כ"ד הביאם הב"י א"ח הנ"ל כתבו ז' דברים צריכים נטילה לאחריהם ואלו הם הקם מן המטה והיוצא מביהכ"ס והיוצא מבית המרחץ ע"ש. נראה לכאורה דהני כולהו בהדדי נינהו והנה פשוט דהקם ממיטתו היינו שישן עליו ועשה צרכו היינו שינה וממילא ה"ה היוצא מביהכ"ס וביה"מ נמי דוקא כשעשה צרכיו אבל הנכנס בביה"כ ולא עשה צרכיו אין צריך נט"י לפ"ז. וכן נראה בגמ' סוכה (מ"ו ע"א) אמר רב מרי חזינא ליה לרבא מקדים וקא עייל לביהכ"ס ונפיק ומשי ידיה וכו' ובגמ' ב"ק (י"ז ע"א) אמר רבב"ח הוה אזילנא בהדי' דר' יוחנן למשאל שמעתתא כי הוה עייל לביהכ"ס והוה בעינא מיניה מלתא לא פשיט לן עד דמשי ידיה וכו' ולכאורה יש להעיר למה לא הביא הב"י מגמ' הנ"ל וי"ל דבכיון הביא מדברי האבודרהם והמרדכי לדייק דדוקא כשנכנס לעשות צרכיו איברא דבגמ' הנ"ל נמי מוכרח דדוקא כשנכנס לעשות צרכיו דכתב שם וכי עייל צריך עוד וכו' אלא דמ"מ לא הי' ידעינן דבאם לא עשה צרכיו פטור מנטילה ולכן הביא הב"י דוקא דומיא דקם מן המטה וי"ל.
גם מלשון המג"א א"ח סי' רכ"ז ס"ק ג' אמ"ש המחבר הי' יושב בביה"כ ושמע קול רעם או ראה ברק אם יכול לצאת ולברך תוכ"ד יצא וכתב עליה המג"א ז"ל וכגון שלא נגע עדיין במקום הטינופות ולא עשה צרכו עדיין או שיכול ליטול ידיו עכ"ל מבואר דכל שלא נגע אין צריך ליטול ידיו ופמ"ג סי' ז' בא"א סק"א כתב וז"ל ועיין סי' רכ"ז במג"א מבואר דוקא ביוצא מביה"כ כשעשה צרכיו צריך נטילה הא לא"ה אף מביה"כ קבוע אין צריך נטילה וה"ה היוצא מן המרחץ אם לא רחץ שם אין צריך נטילה לפי שיטה זו. ומיהו בא"ר כתב דלגדולים הנכנס אף שלא קנח צריך ליטול ידיו משום ר"ר והיוצא לקטנים אף בביה"כ קבוע א"צ ליטול ידיו משום ר"ר ע"ש מבואר מכל הני פוסקים דאכניסה לחוד לכאורה ליכא נטילה ומיהו בס' ארצות החיים סי' ד' הביא בשם הזוהר דאפילו לא נגע במקום מטונף ר"ר שורה עליו וכ"כ מהר"ם דלוזנא ובס' תורת אמת על הזוהר, מבואר עכ"פ דדא הוא מחלוקת הפוסקים בנכנס לביה"כ ואינו עושה צרכיו מה הוא דינו.
איברא דבאמת הרוצה לדחוק הי' אפשר לומר דאפילו לדעת הזוהר הנכנס לביה"כ אפילו לא נגע במקום המטונף צריך נטילה אבל צריך עכ"פ שיעשה צרכיו ולא פליגי אלא בעי ליגע במקום מטונף או לא לדעת הזה"ק וא"ר אפילו לא נגע שורה ר"ר לדעת המג"א דוקא נגע אבל הנכנס סתם בלי לעשות שם צרכיו אפשר דלכ"ע אינו צריך נטילה והכי עדיף מלשוי' מחלוקת רחוקה כמובן ומיהו מדברי אחרונים נראה דגם הנכנס חייב בנטילה ומימיהם אנו שותים ולהם ראשיהם אנו כופים, וגדולה מזו ראיתי בכף החיים שהביא בשם רו"ת סי' ג' אות ג' דאפי' מכניס ידיו לבד בבה"כ צריך נט"י ג"פ והרב בן איש חי כתב דסגי בפ"א וסיים דהמחמיר תבא עליו ברכה ע"ש.
והנה זה כמה שאני מסתפק אי אמבטי' שיש בבית שימוש שלנו יש לה דין מרחץ דאפשר לא מקרי מרחץ רק מה שהי' להם בזמן הראשונים או בזמן הזה שהולכים רבים שם לרחוץ ועיין ט"ז א"ח סי' פ"ד ומג"א סי' מ"ה סק"ב דמקואות דינן כמרחץ ושו"ת ח"ס א"ח סי' י"ח ויו"ד סי' ר"ז ובמרדכי פ"ב דשבועות סוף סי' תש"כ ועיין מאירי שבת דף מ' דרכן הי' כשהי' אדם נכבד באמבטי ומיהו עיין בשו"ת בנין ציון סי' י"א באחד שנמצא אמבטי בביתו שלפעמים רוחצין בו חמין דינו כבית המרחץ אלא דכיון דהחדר משתמש גם לדירה ולא הוה רק לאמבטי כה"ג י"ל דהאמבטי לא אזמנוה למרחץ דוקא. ובשו"ת זקן אהרן ח"א סי' א' עמד בזה וכתב ג"כ דחדר אמבטי הו"ל דין חדר אמצעי שבמרחץ דבשעה שעומדים שם אנשים ערומים אסור לומר דבר שבקדושה ובשעה שאין שם אנשים מותר אפילו לומר דבר שבקדושה ולענין נטילה לא בעי.
ונלפענ"ד להוסיף דבחדר גדול כדידן ויש בו מקום למקלחת והוא מוקף בג' מחיצות לכ"ע ל"ל דין מרחץ דמקלחת קיל מאמבטי דבמקלחת המים אינם עומדין על מקומן אלא באים ונופלים מיד לצינור הביוב (סוער בלע"ז) ואפילו לשיטת הב"ח והפרישה שמחמירין במרחץ במקלחת אפשר דמודי כה"ג דלא הוי בכלל מרחץ ולא בעי נט"י הנכנס שם וא"כ בדידן כיון דהמקלחת מוקף ג' מחיצות ובאותו חדר עוד תשמישים אחרים א"כ נראה דהכי לכ"ע כיון שלא נכנס במקלחת כלל אלא הוא בחוץ אצל הברז כה"ג לא צריך נטילה ולא מבעיא למ"ד דאפילו נכנס כל שלא עשה צרכיו אין צריך נטילה אלא אפילו להמחמירים כה"ג כיון שלא נכנס מותר לכ"ע.
גם לענין בתי כיסאות הכא כיון דמוקפין בד' מחיצות א"כ ליכא שום חשש דהרי כבר כתבו האחרונים ז"ל הגאון ר"מ אריק מטארנא והגאון בעל ארץ צבי (מקוזליקאוו) והגאון בעל זקן אהרן דבתי כיסאות שלנו דומות לבתי כיסאות דפרסאי ברכות כ"ו ע"א דאמר רבא הני בתי כיסאות דפרסאי אע"ג דאית בהו צואה כסתומין דמי ועיין רש"י שם וש"ע א"ח סי' פ"ג ס"ד ושו"ת ארץ צבי סי' קי' קי"א ובפרט כי בתי כיסאות דידן לא נעשו רק לביה"כ אלא גם לתשמיש אחר לרחיצת ידים וכיוצא בזה ועיין פמ"ג סי' פ"ז ומ"ב סי' פ"ג ובס' הר צבי א"ח סי' נ' וכולהו מקילין לענין נטילה בביה"כ כזה אלא דעכ"פ לכתחלה לא יברך בביה"כ אלא יצא ויברך והנה דבריהם נאמרו למי שנכנס בביה"כ ממש וא"כ בדידן דביה"כ מוקף מד' רוחות הו"ל קובע מקום בפני עצמו ואפילו הי' ביה"כ קבוע גמור אפ"ה הי' מותר כל שהמחיצות גבוהות י"ט אף שאין מגיעות עד התקרה, כמבואר בש"ע סי' פ"ג ס"א דאסור לקרות כנגד ביה"כ ישן אפילו פנוי ממנו הצואה ויראה דהיינו כשאין לו מחיצות אבל אם יש לו מחיצות אע"פ שיש בו צואה קורא כנגדו ומלשון המחבר משמע אפילו אין בו י"ט והב"ח כתב דוקא בעי י"ט ומט"ז ומג"א משמע דלחומרא אפילו יש בו י"ט נמי יש להחמיר ולהרחיק מלומר ד"ת אבל לענין נטילה לית מאן דחש לה וא"כ בדידן נראה דמותר אפילו לברך אליבא דכ"ע מ"מ הרוצה להחמיר על עצמו לצאת ולברך מהיכי תיתי אבל לדינא נראה דמברך בפנים ומותר.
ממילא גם מה שכתב שיש שם מקום להשתנה נמי פשוט דהוא מותר חדא דהרי ג"כ אית ג' מחיצות ואף שכתב הט"ז בסי' פ"ג לגבי מחיצות ביה"כ דכל שאין הכותל מיוחד לביהכ"ס לחוד מותר לקרות והמיוחד לביה"כ אסור לקרות מ"מ הכא מותר מתרי טעמי חדא דהכותל אינו מיוחד לביה"כ והשני דאין זה ביה"כ בכלל והגם כי יש לעיין מצד דאין לו מחיצה רביעית מ"מ לדידן אין נפ"מ ולכ"ע שרי וכנ"ל. ורק להתלמד במקום אחר נראה במה ששאלני אי מותר להוציא מים מביה"כ ולברך מבחוץ הנה הגאון מוהר"י אלגאזי בספרו שלמי צבור דיני נט"י שחרית ס"ד כתב שאין רוח רעה שורה על המים שבכלי שהכניסו לביה"כ ומותר לרחוץ בהם הידים אחר צאתו מביה"כ דמה יש לר"ר בעצים ואבנים והביאו בהר צבי סי' נ' הנ"ל ומינה דכה"ג ליכא איסור אף דלכתחילה לא התיר מ"מ כמה פעמים עשיתי מעשה קודם פסח שבבית אכתי הכל חמץ ורוצים לעשות משהו לפסח שאני מורה להוציא מים מבית אמבטיא אם אין מים אחרים של פסח ולעשות כפי הצריך וכעת ראיתי בהר הצבי שג"כ פסק כן וכנ"ל.
בברכת התורה
מנשה הקטן
