שאלה: לפעמים הקהילה של האברכים ובית הכנסת הותיק
של הקהילה מסמנים את הקהילה של העובדים לפרנסתם כסוג ב', האם
צריך להתחשב בזה, או שאנחנו צריכים לעשות מה שנכון
לנו, בלי להסתכל מה חושבים עלינו.
הגרמה"ה שליט"א: זה לא סוג ב', אלא כמו כהן לוי וישראל, הכהן
מקבל ראשון, הלוי שני, והתלמיד חכם שלישי, ולא מסתכלים
על זה כסוג ב'. וכן אברך בן תורה, אף על פי שאינו מקבל
'שלישי' אינו מסתכל על עצמו כסוג ב', אלא יש דרגות בעם
ישראל, ומי שלומד כל הזמן הוא בדרגה גבוהה יותר מ'בעל
הבית', אבל זה לא סוג ב', המילים הללו הן פסולות, אין דבר
כזה בכלל ישראל סוג ב'!
שאלה: צורת הקהילה בכל הדורות היא שבראשה מכהן
רב קבוע, שהוא אחראי על הקהילה שלו. אמנם יש חברים
בקהילות מסוימות שמתנגדים לרב קבוע, או שאינם מוצאים
רב מתאים. השאלה היא, האם לעשות מאמץ להביא לכל
קהילה רב קבוע, או שמספיק שילוה את הקהילה תלמיד חכם
ופוסק מוסמך, גם אם לא יוכר באופן רשמי עלי ידי הקהילה.
הגרמה"ה שליט"א: ההבדל בין 'רב קהילה' לבין 'תלמיד חכם ופוסק
מוסמך' הוא גדול, ת"ח ופוסק מוסמך יתן לכם רק פסקים, אבל
לא יעמוד להגיד לכם מוסר, ולתת הדרכה לחיים, זה תפקיד של
רב! אמנם אתם צריכים רב שבנוסף לכך שהוא ת"ח ופוסק גם
מבין בבני אדם, שיוכל לייעץ לכם לפי ההבנה שלכם. רב כזה
יכול להשפיע הרבה, וזה בוודאי הרבה יותר טוב מסתם אברך
שפוסק הלכות. צריכים לחפש רב כזה! ואם תחפשו גם תמצאו.
