דת הציונות וזכויות הדמוקרטיה

ראשית עלינו להכיר במציאות, כי נמצאים אנו במצב של גלות, 

ואופי הגלות הוא גלות יון, כמו שמסביר המהר“ל שבסוף ימי 

גלות אדום יהיו הנסיונות של גלות יון. בגלות יון התחדשה תופעה 

של מתיוונים, חלק מעם ישראל, רצו להתדמות ליוונים ולעשות 

כמעשיהם וניסו להכניס את תרבות יון אל תוך ארץ ישראל. 

תופעה זו חוזרת ומתגברת בסוף גלות אדום. אנחנו חיים בתוך 

מציאות שבתוך כלל ישראל יש מתייוונים שרוצים להתדמות 

לגויים, ולחיות כמו גויים, ומנסים לעקור כל דבר ששייך ליהדות. 

זאת המציאות כיום. 

הגזירות של היוונים היו בשני מישורים כמו שמזכירים בתפילת 

על הניסים - ”להשכיחם תורתך - ולהעבירם מחוקי רצונך“. מצד 

אחד רצו להשכיח את התורה, ומצד שני רצו להעביר מחוקי 

רצונו של הקב“ה. גזירת ’להשכיחם תורתך‘ מכוונת לעקור את 

לימוד התורה, ולבטל את המציאות של גדולי תורה בישראל, 

ואילו גזירת ’להעבירם מחוקי רצונך‘ באה לבטל ולמנוע את 

כלל ישראל מקיום מצוות התורה. התכלית העיקרית של הקמת 

הישיבות להעמיד גדולי תורה שמהווים את הקיום של כלל 

ישראל, כמבואר בדברי רבינו יונה,

נוסף לישיבות שמכוחם שומרים ומקיימים את מצוות התורה. 

בעבר נוסדו הישיבות והתנהלו רק על התכלית של העמדת 

תלמידי חכמים גדולי תורה, מאחר והציבור בכללותו היו שומרי 

תורה ומצוות, ולא היו צריכים לחשוש על שמירת היהדות. 

כיום נשתנה המצב. השפעת הסביבה החיצונית חזקה מאד, 

ויש לישיבות תפקיד נוסף לשמור ולחנך שומרי תורה ומצוות. 

המציאות היום היא שמי שאינו לומד בישיבה, ואינו סופג את 

האווירה של ישיבה, נמצא בסכנה רוחנית גדולה מאוד. כמעט 

אין אפשרות שמי שאינו לומד בישיבה בשנותיו הצעירות, 

וממשיך את ההווי של הישיבה לתוך חייו גם בגיל מבוגר יותר, 

יוכל להישאר שומר מצוות כראוי. 

דת הציונות והליברליזציה

וכאן צריך להבין, שהרצון של המתייוונים של זמנינו לגייס 

את בני הישיבות אינו מגיע מהסיבות המוצהרות של ביטחון 

המדינה, הדיבורים אודות הצורך בחיילים לביטחון המדינה הם 

שקר וכזב. המגמה האמיתית של הקריאות לגיוס בני הישיבות 

היא לחלן את שומרי התורה והמצוות! זאת המטרה האמיתית 

של כל הקולות והחוקים העומדים עלינו! ידוע להם היטב כי 

הישיבות הן האפשרות היחידה ובסיס הקיום של שומרי תורה 

ומצוות בכלל ישראל, ולכן נלחמים בכל דרך כדי לבטל ולמעט 

את בני הישיבות. 

ויש להבהיר היטב, כי על אף שקיבלנו את המציאות והכרנו 

במדינה כפי שהכריע מרן החזו“א זצ“ל, אך מעולם לא קיבלנו 

את הדת של המדינה. במדינה יש שתי ’דתות‘ שהם הערכים 

החשובים ביותר שעליהם מושתתת המדינה: דת ה‘ציונות‘ 

שהביאה להקים עם חדש בארץ ישראל. ויש ’דת‘ נוספת, 

שהיא המגמה המתגברת בשנים האחרונות - ה‘ליברליזציה‘, 

וה‘פרוגרסיביות‘. אלו הערכים של השמאל במדינה המשקפים 

את המתירנות והחופש, עם כל כישלונותיהם. שיטות אלו 

הפכו להיות ’דת‘ ממש, וככל שהערכים הללו חשובים כ‘דת‘, 

הם עומדים מעל כל דבר אחר. המטרה הראשונה של המדינה 

ושל הצבא היתה להקים עם חדש, וגם אם ישנה הכרה מצידנו 

במדינה - אנו חיים במדינה ומשתתפים עימה, בוחרים לכנסת 

ואפילו משתתפים בממשלה, אך אף פעם לא קיבלנו את דת 

הציונות. בוודאי ובוודאי לא קיבלנו מעולם את הדת החדשה 

של השמאל ה‘ליברליזציה‘, אלא אנו ממשיכים את הדרך 

המסורה לנו מאבותינו, וחיים לפי הערכים האמיתיים ולפי 

המצפון הרוחני שלנו.

אחר שכן, יש לדעת כי הזכות הדמוקרטית היסודית של כל אחד 

ואחד באשר הוא, שיוכל להישאר באמונתו ולחיות את חייו לפי 

מצפונו הבנתו ודעתו, ואסור לפגוע בזכות הדמוקרטית הזאת. 

כאשר המדינה מנסה להכניס את כולם אל ’כור ההיתוך‘ של 

הצבא, היא פועלת כנגד המושג הבסיסי ביותר של הדמוקרטיה. 

הנהגה כזאת אינה קיימת בשום מדינה דמוקרטית בעולם ואין 

רשות למדינות לשנות את הדעות של העם, אלא זהו רעיון 

סוציאליסטי של הקומוניזם, וכבר אמר מרקס (מהוגי הדעות של 

הסוציאליזם) שהקומוניזם היא גם דת... רעיון הציונות הינו דת 

חדשה שמתכוונת לבנות עם חדש ואומה שתהא ככל האומות, 

והצבא הוא אחד מהדרכים לבניית העם החדש. הצבא משמש 

ל‘כור היתוך‘ שבו מתחנכים ומקבלים את ערכי הדת החדשה, 

ע“י הווי מסוים וקצין חינוך ועוד, שמעצבים את הדמות של העם 

החדש, תופעה שאינה קיימת בשום צבא דמוקרטי בעולם. אין 

רשות למדינה לעצב את העם לפי הדת שלה. [כפי שהתחייבו על כך בהחלטת האו“ם בכ“ט בנובמבר 7491 על יסוד המדינה היהודית - ”לתת ערובה לזכויות שוות לכל איש, ללא הפליה בעניינים אזרחיים, מדיניים, כלכליים ודתיים, להנאה מזכויות אנוש וחירויות יסוד, כגון חופש הדת, השפה, הדיבור והפרסום, חינוך, אספה והתאגדות“. ]

בדיית ה‘שיוויון בנטל‘

אחד המושגים שמשתמשים בהם בשנים האחרונות כדי לחייב 

את בני הישיבות בגיוס לצבא, הוא ’שוויון בנטל‘. זהו מושג חדש 

שלא היה קיים קודם לכן, והוא נוגד את ערכי הדמוקרטיה. הזכות 

הבסיסית של כל אדם שהוא רשאי לבחור את דרכו ואת אמונתו, 

ולכל אחד יש תפקיד משלו, ולכן באמת לא כולם שווים בתוך 

החברה. עיקרון זה היה קיים בכל הדורות, והניסיון להעמיד 

את המושג של שוויון כערך עליון ואפילו מעל הערך של 

ביטחון המדינה הוא שקר וכזב, וטעות בתפיסה היסודית של 

זכויות האדם.

המדינה הוקמה על יסוד חופש הפרט שמאפשר לו לחיות כפי רצונו,

והרצון לגייס בני ישיבות נוגד את היסוד הזה ואת 

המושגים הבסיסיים של הדמוקרטיה. אולי לא כולם יודעים, אך 

בזמן מלחמת העולם השנייה היתה חובת גיוס כללית בארצות 

הברית, אבל בני ישיבות היו פטורים מגיוס לצבא עם כל אנשי 

הדת הנוצרית ושאר הדתות. העם היה מחולק בין הכומרים, 

האצילים והאנשים הרגילים, וכל אנשי הדת נפטרו מחובת הגיוס 

לצבא, על אף שהמצב היה מאד קשה בזמן מלחמת העולם 

השנייה. לא היה מי שדיבר על העיקרון של שוויון בנטל, אלא 

ההבנה העקרונית היתה שיש לאנשי דת את הזכות לחיות כפי 

אמונתם ולעסוק בלימודים וכיו“ב גם אם לא יהיו שותפים לצבא 

כיון שזה חלקם וזה גורלם, ואסור לאיש לגעת בזכויותיהם. 

לא תישכח מפי זרעו!

ולא זו בלבד אלא מאשימים אותנו שאנו משתמטים מחובתינו. 

אולם אנחנו חיים כפי הצורה האמיתית של יהודים מדורי דורות! 

אנחנו יודעים איך לחיות לפי המצפון שלנו, לפי התורה שלנו, 

וכפי שחיו כל הדורות, ואין שום זכות לשנות אותנו! אלו שרוצים 

לעקור את התורה מאיתנו ולשנות אותנו לא יצליחו! היו לא 

תהיה! אם הם חושבים שינצחו אותנו, הם טועים! כי אנחנו 

חיים חיי נצח, עברנו בכל הדורות את כל הגלויות ועמדנו בכל 

הניסיונות, והקדוש ברוך הוא הבטיח לנו נצח נצחים. קיום התורה 

מובטח ואין כוח שיכול לעמוד מולו ולנצח אותו, כמו שכתוב 

”כי לא תישכח מפי זרעו“. אנחנו ננצח! הציבור בכללותו חזקים 

באמונתם ובדעתם ואל לחשוב לרגע שאנחנו ניפול בעקבות 

הניסיונות לשנות אותנו. החזון אי“ש אמר לבן גוריון כי אנחנו 

העגלה המלאה והם העגלה הריקה. אנחנו מלאים אלפי שנה 

של תורה מסיני וממשיכים אותה לדורות. אנחנו חיים וקיימים 

לנצח נצחים וכמו שעברנו עד עתה ושרדנו את כל הגלויות, כך 

נתגבר על כל הניסיונות כמש“כ הרמב“ן )סוף פרשת האזינו(. 

עינינו הרואות שהקיום של כלל ישראל ושל עולם התורה מופלא 

ומעבר כל היגיון וטבע. בשנות השואה הנוראה נהרגו כמעט כל 

גדולי התורה, ועל ידי כמה יחידים שנשארו הוקם עולם התורה 

מחדש. אין זה אלא מתוך ההבטחה של הקב“ה על קיום התורה. 

גם חוק הגיוס הוא ניסיון נוסף שעומד בפנינו, ובסייעתא דשמיא 

נתגבר ונחיה ונקיים את התורה.

סכנות הצבא- 

’להשכיחם תורתך‘ וגם ’להעבירם מחוקי רצונך‘

הסכנות הרוחניות של הצבא הן עצומות. החשש אינו רק שמא לא 

יהיו גדולי תורה, אלא מלבד שאין אפשרות שיצמחו גדולי תורה 

משם, גם שומרי תורה ומצוות לא יהיו. הצבא גורם ’להשכיחם 

תורתך‘ וגם ’להעבירם מחוקי רצונך‘! ויש לדעת שלא להאמין 

ולא לקבל את השקרים שהרשויות מספרות. נציגי הצבא אינם 

עומדים בהתחייבויות שהבטיחו, אלא הצבא עדיין עומד להיות 

כור היתוך לשנות ולעצב את החיילים כפי הדת של המדינה. אם 

באמת היו מעונינים בביטחון המדינה, או במסגרות עבור אלו 

שאינם לומדים בישיבות ונמצאים בסכנה רוחנית, היו צריכים 

להקים פלוגות אמיתיות נפרדות לגמרי ללא קצין חינוך וללא 

כור היתוך על כל המשמעות שבזה. נוכחנו שוב ושוב שהם 

לא מעונינים בכך ואינם עומדים בהבטחות אלא משקרים שוב 

ושוב, היות והמטרה שלהם לעקור את התורה מישראל, ולבנות 

דור חדש. וכיון שכך אסור לנו להשתתף ולתת יד לכל היוזמות 

שלהם, וכל גדוד שיקימו נועד אך ורק לפתות ולהסיט אותנו אל 

הדת שלהם. צריכים לדעת ולזכור עד כמה גדולה הסכנה לכל 

אחד ואחד להיכנס למסגרות של הצבא. מי שנמצא שם מסכן 

את חייו הרוחניים, שזהו העיקר הגדול ביותר. 

הקדוש ברוך הוא יעזור ויתן את הכוח להתגבר גם על הניסיון 

הזה, ובעזרת השם נזכה לראות שיצמחו גדולי תורה בישראל 

ולא תישכח התורה מפי זרעו, וגם לא יצליחו להעבירם מחוקי רצונך.