בע“ה, יום א‘ פרשת בחקתי תשי“ד לפ“ק
ידידי הנעלה מר דוד אולמאן נ“י שלו‘ וברכה נצח!
ראשית אביע לו תודה על פנייתו אלי לבקש ביאורים בעניין חג העצמאות, מבלי
לדון ולבקר מרחוק.
ועתה אשיבו בעניין הנ“ל דבר ברור:
...יש לברר שאלות דלהלן: .1 אם יום העצמאות יש לו ערך שראוי להתבונן בו
ולהביע השקפת היהדות החרדית עליו. .2 אם ראוי הוא לחגיגיות והבעת שביעות רצון
בזה. .3 אם ראוי לחברי אגודת ישראל לבוא בקשר עם חברי המזרחי באופן אם אפשר
להם להביע השקפתם, ומה גם להשפיע על אחרים, שיתנהג הדבר לפי רוח אגו“י.
לענ“ד יש להשיב על שאלות אלו כדלהלן:
1. עצמאות ישראל והקמת המדינה הרי זה מאורע חשוב בחיי עמנו, וכדאי שחברי
אגו“י ישתמשו, כשיש אפשרות להביע את דעתם והשקפתם לפני אספת רבתי עם,
למען השפיע עליהם מרוח האגודה, ולהסיר עיקשות פה ולזות שפתיים הנפוצות
על אגו“י.
2. לדעתי, למרות כל הליקויים והמגרעות שבהנהגת מדינת ישראל, עצם קיומה
שנתהווה ע“י ניסים גלויים יש לו חשיבות, שצריכים אנחנו להתייחס לו בהכרה
ובשביעות רצון. והכרה זו צריכים אנו להביע קבל עם משני טעמים: חדא, כי האמת
צריכה להיאמר ולהתגלות. ושנית, למען ידעו הכל ויכירו כי מלחמתנו נגד ממשלת
ישראל אינה מכוונת נגד עצם קיומה של המדינה.
3. ההשתתפות עם המזרחי באופן שאגו“י חופשית להוציא לפועל את השקפותיה
הוכרה לדבר נכון ע“י הקמת החזית הדתית, ושאגודת ישראל נכונה מיד לחדשה.
אמנם ידעתי כי מחולקים אנחנו עם המזרחי בעיקרי אמונה, ובשום אופן אין דעותינו
מכוונות, ומזה יוצא כמובן כי גם במעשינו והנהגותינו אנחנו מחולקים; אך אע“פ
כן ישנם עניינים רבים שיכולים אנחנו לעשותם ביחד, ולחזק ע“י זה את כוחה של
היהדות החרדית והשפעתה על חיי העם.
...בכלל, כבר הבעתי את השקפתי כי הרבה איבדנו ע“י זה שנמנענו מלהכיר בדברים
נכונים, בשביל שהחופשים ומשמשיהם המזרחיים דוגלים בהם כדי לחזק ע“י זה את
דעותיהם הכוזבות. לדעתי לא מצאו השקפותינו הד בלבות הקהל הרחב לא בשביל
עמדתנו הנכונה נגד הדעות הכוזבות - אלא בשביל עמדתנו השלילית נגד הדברים
הנכונים, כמו לימוד התנ“ך, לשון הקודש וארץ ישראל. הקהל אינו יכול להבין את
חששותינו. ואדרבה, כשאנו מדגישים את עמדתנו החיובית להקורטוב של אמת אשר
ביד החופשים, ולוחמים נגד השקר שלהם, יבין הקהל אותנו.
גם זאת עלי להביע, כי הנהגתנו זו לא נתחדשה בשנים האחרונות תחת רוח חיי
אמריקא. כך הייתה הנהגתנו גם כן בליטא, למרות שכמו אז כן עתה הננו קנאים
גמורים בנוגע למה שהוא ח“ו שלא לפי רוח התורה, ולא נסוגונו אחור מפני רדיפות
והשמצות, ופעמים גם סבלנו צער ונזק רב לנו ולישיבה הקדושה.
ובזה הנני ידידו מוקירו, מברכו מלב ונפש,
אליהו מאיר בלאך
[המעין ניסן תשע"ז]
See here.
