לע"נ הרב דוד צבי בן ר' יוסף
The first two psukim of פרק ט of Tehillim are talking [according to some] about the downfall of the reshaim. Comes pasuk gimmel and says:
אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן
I will rejoice and exult with You; I will sing praises to Your most high name.
Explains Rav Charlap:
כל שמחתי וזמרתי אינו ח"ו על מפלתן של רשעים, כי אם אך זה מה שהנני שמח בו יתברך וכל זמרתי מה שקילוסו של הקב"ה עולה גם מן הרשעים ומתעלה שמו אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון.
I am not happy that the reshaim were defeated and vanquished. All of my happiness is בך - that your glory is magnified at the downfall of the reshaim. Therefore I will sing praises to Your most high name.
The Malbim says similarily:
אשמחה, (ענין ג') איני דומה בהודאתי לה' כיתר בני אדם שעקר שמחתם הוא על הטובה שהשיגו והוא אהבת עצמם, כי אנכי "אשמחה ואעלצה בך", עקר שמחתי היא בך, מה שעל ידי זה יתפרסם שמו הגדול, ושעל ידי כן "אזמרה שמך עליון" שאוכל לזמר שמך ולהודיע לבני אדם שאתה עליון ושליט על הכל
[Note: When an Arab blows up a bus full of Jews, you can watch videos of Arabs celebrating.]
What is the difference between אשמחה and אעלצה? Some take the approach says that this "double words" are just for poetic effect or the like, but others [such as the Malbim] maintain that every synonym has a distinct meaning.
Rav Hirsch explains that שמחה is related to the word צמח - sprout. When a person feels that he has grown and expanded he is בשמחה. That is why we are so happy when we get married, have a child or purchase a house. It gives a feeling of expansion and growth. As the Maharal writes:
כי ראויה השמחה לחתן, כי כשם שהאבל הוא בהפסד ובהעדר כך ראויה השמחה כאשר יש מציאות שלם ואין לך מציאות יותר שלם מזווג חתן וכלה.
The word אעלצה relate to חלץ - to free oneself from bonds. עלץ is a joy of relief that one was freed.
Note: He is happy with Hashem but he sings to his NAME [and not to Hashem Himself]. Why?
