Answers Rav Elazar Of Worms [what a life story!!!]:
"והא דאמרי' בפרק מי שמתו מדלגין, היינו על גבי ארונות דרוב ארונות דעלמא יש בהן פותח טפח ומיעוט דעלמא אין בהן, שמא בארונות שהיו מדלגין היה בכולן פותח טפח ומספיקא [אין] אנו יודעים אם יש ארון שאין בו פותח טפח לא נאמר בו קבוע".
Apparently what he means is [as explained by numerous acharonim] that we only apply the rule of כל קבוע כמחצה על מחצה דמי when there is a certainty that there is a מיעוט in this place, such as the classical case of 9 kosher stores and 1 treif store [see Chullin 11]. But in this instance there is no certainty that one of the graves doesn't have a פותח טפח so we don't take the מיעוט into account at all.
We see this same principal in the teshuvos of Rebbi Akiva Eiger [Tinyana 103/12]. He asks how we can assume that the animal we are shechting is not a treifa based on a רוב when there are a מיעוט of animals that ARE treifos and these animals are in their set place so we should say כל קבוע כמחצה ע"מ דמי?
He answers:
"דקבוע הוי רק היכי דיש מיעוט בקבוע בודאי אבל בכל הנך טריפות ואיילונית וכדומה דאותם שידוע לנו שהם טריפות ואיילונית אינם בכלל הספיקות דדנינן עליהם, ועל אותן שאין דנין אין בהם ודאי טריפות".
Since there are NO definite treifos in this group, we need not take the מיעוט into account.
The reason is that the logic behind כל קבוע [which is a גזירת הכתוב - See Sanhedrin 79a] is because being in a set place gives something חשיבות that empowers like a רוב. But if there is no certainty as to whether there is a מיעוט, it loses its חשיבות. [Explained by Rav Asher Weiss Shlita].
If all of the oceans were ink and all of the heaven were parchment, it would not be enough to fully encompass the sugya of רוב and קבוע.
This was just a little taste.
