כולנו מתפללים ומייחלים שביום הדין הבעל"ט יקרע רוע גזר דיננו,
נכתב ונחתם כולנו לחיים טובים ארוכים ולשלום. דבר שפתים אך למחסור להיזהר בכל כללי
זהירות הבריאות המיוחדים לתקופה זו.
נשאלתי מאברך יקר שיחי' שאומת ונמצא חיובי ונאלץ להיות סגור בביתו
בימי ראש השנה, כיצד יזכה להתפלל כראוי ביום הדין באשר רגיל הוא בתפילה ישיבתית
ברוב עם.
השבתי לו את שמעתי ממורי ורבי המשגיח הגה"צ הרב וולבה זצוקללה"ה
שראש השנה המרומם ביותר בחייו, היה לאחר מלחמת העולם בהיותו פליט בשבדיה.
הממשלה הקימה בית חולים ענק לקלוט נשים ובנות פליטות ה'מחנות' שהגיעו
חולות במחלות קשות ורופאים ואחיות נכרים טיפלו בהן בהתנדבות. כיון שהיה שומר
המצוות היחיד שהתגורר שם, ראה חובה לקחת אחריות ולדאוג לשלומן ובריאותן 'בראש השנה
באתי לבית החולים הענק עם שופר בידי, נכנסתי לכל חדר ושאלתי אם מעוניינים לשמוע
קול שופר.
כיון שנעניתי בחיוב, תקעתי. ההתרגשות והבכיות היו עצומים, התעכבתי
לשמוע את צרותיהן ולעודד מעט. וכך מהבוקר ועד הערב עברתי מחדר לחדר לתקוע בשופר
לשמוע ולעודד. בין לבין, התפללתי ביחידות תפילת שחרית מוסף ומנחה. כשיצאתי מבית
החולים לאחר צאת הכוכבים, נתגלה לי עולם חדש, השמים לא היו אותם שמים והארץ לא
היתה אותה ארץ. הרגשתי "מלכותו בכל משלה".
לא בישיבת מיר רבתי במחיצת רבותיו הגדולים, אף שהתפילות בה היו
מעוררות מאד, כפי שסיפר שכששמע לראשונה את ה'אמן יהא שמה רבא' בליל ראש השנה
בישיבה, חשב שחלונות בית המדרש עומדים להתנפץ מהדף עוצמת הקול האדיר. אך לא זה היה
ר"ה המרומם ביותר. אלא דווקא במקום בלתי צפוי, בתפילה ביחידות בבית החולים.
אף הנאלץ להתפלל בשונה מבכל פעם, יתכן שימצא רוממות בתפילתו יותר מבכל
שנה. רק להתחזק ולא להישבר, כל מאמץ והתחזקות בתפילה ובהמלכת ה' נחשבת הרבה אצל
הקב"ה. כוחה לרומם הרבה ולפעול ישועות גדולות. חזק חזק ונתחזק.
המתפלל לשלומכם והצלחתכם ומברככם בברכת כהנים באהבה
בן ציון הכהן קוק
