שם משמואל תרע"ו
ויקם וילך אל ארם נהרים במדרש ר' יצחק אמר בן יומו הוא דעתי' דרב יצחק ואבוא היום אל העין היום יצאתי היום באתי וברש"י מסיים בה מכאן שקפצה לו הארץ, ויש להבין מה צורך הי' לנס זה דלא עביד רחמנא ניסא למגנא, ונראה דהנה ידוע דכל הנשמות מחמת חטא אדה"ר נטבעו בעמקי החיצונים וידוע עוד דלפי גודל מעלת הנשמה כן נטבעה בעמקי החיצונים, וזקני האדומו"ר הגדול זצללה"ה מקאצק המשיל משל כמו שעפ"י הטבע כל אבן יקרה שנולדה מכח ניצוץ השמש באבני המקום, לפי מסת גודל וחשיבות האבן יקרה, כן גודל מדת האבן המקיף ומכסה אותה, וע"כ באשר נשמת רבקה היתה כ"כ גבוה היתה נטבעה בקליפה קשה מאד שהוא בהיפוך לגמרי והיא בתואל ולבן:
והנה להעלות את הנשמה מבירא עמיקתא הוא בית בתואל ולבן לאיגרא רמא הוא בית אברהם, ולהיותה זיווג ליצחק שהוא עולה תמימה, לא יתכן אלא ע"י אמצעים, וכמו שהגדנו במאמר הקדום בנשמה יתירה הניתן לישראל בשבת שבאשר המרחק גדול מאד מעולם העליון מקום הנשמה עד בשר אדם בעולם התחתון צריכה לאמצעים, והם המלאכים המלוים את הנשמה יתירה, ואותם מלאכים מוסרים אותה להמלאכים שהם עם האדם, ומהם להאדם, והרי הם שני מיני אמצעים מלמעלה למטה מלאכי מעלה ומלאכי מטה עיי"ש, כן יש לומר נמי להיפוך שלהעלות את רבקה מבירא עמיקתא לאגרא רמא צריכה לשני מיני אמצעים ממטה למעלה:
והנה אליעזר עבד אברהם אמרו ז"ל עליו שהי' דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים, והפירוש שלאו כל אדם הי' יכול ללמוד ולקבל לקח מאברהם בעצמו, והי' אליעזר לאמצעי בינו לבין אברהם, וזהו כמו דלי שבאמצעותו מעלין מים מן הבור, ומובן שכמו שהי' אמצעי מלמעלה למטה היינו מאברהם לקבל לקח ולמסור לאנשים הנמוכים, כן נמי הי' אמצעי ממטה למעלה להעלות את רבקה לבית אברהם כנ"ל, וע"כ הי' הוא השליח להביא את רבקה, אך אמרנו לעיל שלגודל המרחק אין די באמצעי אחד, ועוד המרחק רב מאד בין אליעזר לבין בית בתואל ולבן ונצרך עוד לאמצעי בינו לבינם:
והנה בענין קפיצת הארץ, נראה שיש מחלוקת בין רש"י ורמב"ן בפרשת ויצא, שדעת רש"י שנעקר הר המורי' ובא לקראת יעקב עד בית אל, והרמב"ן טען עליו וז"ל שאין קפיצת הארץ שהזכירו ביעקב אלא כאותה שאמרו באליעזר עבד אברהם שבא ליום אחד לחרן כמו שאמרו בסנהדרין שלשה קפצה להם הארץ אליעזר עבד אברהם ויעקב אבינו ואבישי בן צרוי' עיי"ש שהאריך, ודעתו ז"ל שהוא הלך לשם בקפיצה ולא שהמקום קפץ לקראתו, ומ"מ למדנו שדעת רש"י ז"ל שהר המורי' קפץ לקראתו כן נמי באליעזר עבד אברהם נמי קפץ חרן לקראתו שהרי בש"ס סנהדרין בחדא מחתא מחתינהו, ויש לומר שבמה שקפץ חרן לקראת אליעזר הי' עלי' לחרן שיגבה ע"י נס לקראת אליעזר, וע"כ נעשה נמי בית בתואל ולבן קרובים במעלה בצד מה לאליעזר והוא הי' במקום אמצעי ראשון כנ"ל, ומהמקום ההוא שוב הי' לאליעזר יכולת להגביה אותה עד בית אברהם, ומעתה מובן צורך נס של קפיצת הדרך שלא הי' למגן:
ובדוגמא זו יש לומר בשבת דבאשר המרחק רב בינו לבין ימי המעשה צריך לאמצעים, והיינו אמצעי הראשון הוא בחצות יום ע"ש שאז מתחיל להתנוצץ אור קדושת שבת ואז צריך האדם להתחיל להכין עצמו ולפרוש מטרדת ימי החול איש איש לפי יכלתו ואח"כ בתוספת שבת שהוא פרישא בפועל ממש, והם שני אמצעים, וזה שאנו אומרים בזמירות רבו יתיר יסגא לעילא מן דרגי' ויסב בת זוגי' דהות פרישא, שמצד הפרישות שמקודם זוכין להגיע לעילא מן דרגי' רבו יתיר יסגא:
