רש"ר הירש דברים ד'
אשר אנכי מלמד אתכם – משה אומר כמה פעמים שהוא לימד תורה לישראל, ומכאן אנו למדים שהשיטה שבה הנחיל את ידיעת התורה לעם הייתה לימוד, ולא כתיבה. נמצא שהאמצעי שעל ידו ניטעה תורת ה' בקרב העם לא היה הנוסח הכתוב אלא המילה המדוברת, "תורה שבעל פה".
יתירה מכך, משה אינו נוקט בלשון "הורה" –"מורה אתכם", "הוריתי אתכם" – אלא בלשון "למד". "הורה", לשון ההִפעיל של "הרה" (עיין פירוש, בראשית כו, ה), פירושו: לזרוע זרע רוחני באדם, ומטרתו העיקרית של ה"מורה" היא לקדם את הידע הרוחני. בניגוד לכך, "לַמֵּד" משמש גם במובן של הרגל ואימון (ראה גם "מַלְמַד הַבָּקָר" [שופטים ג, לא], המקל המשמש להכוונת הבהמה לחרישתה; וכן "לימודין" [כלים ה, ט], "חישוקים" להחזיק דברים ביחד). נמצא שמטרת ה"מְלַמֵּד" אינה רק להקנות מושגים ולעשותם מובנים; אלא הוא מתעסק בקיום המעשי, ולשם כך הוא מספק הדרכה מלאה. נמצא שהלימוד שלימד משה היה "תלמוד" פשוטו כמשמעו, ו"תלמוד" הוא תורת משה [במובן זה שהוא מאפשר את הקיום המעשי של תורת ה' כפי שמשה לימד אותה].
רש"ר הירש בראשית כ"ו:ה'
ותורתי, לדעתנו, אינה נגזרת משורש "ירה" אלא משורש "הרה", כמו "הוליך" משורש "הלך". "הרה" פירושו: לקלוט זרע. צורת ההפעיל "הוֹרֵה" פירושה: לנטוע גרעין; ובהרחבה: לשתול את זרעי האמת והטוב של הדעת והמוסר – ללמד. נמצא ש"תורות" הן לימודי האמת והטוב אשר נגלו על ידי הקב"ה. עלינו לקלוט את הלימודים האלה בשכלנו ובלבנו, כדי שיולידו בנו את הכרת האמת והחפץ בטוב.
