This shiur discusses the Gemara in Shabbos 53b, which confronts a striking theological paradox: the relative “difficulty” of providing livelihood (parnassah) compared to the performance of overt physical miracles.
The Narrative Paradox
The Talmud recounts an extraordinary episode: a destitute widower, left alone to care for his nursing infant with no means to hire a wet nurse, experiences a miracle in which his own breasts enlarge and produce milk, enabling him to nurse the child himself. While one opinion extols the man’s exceptional spiritual merit in meriting such an intervention, Rav Yehuda responds with a poignant lament: “How difficult is this man’s livelihood—that the order of creation had to be overturned on his account.”
This statement provokes a deep question: Why should the provision of ordinary sustenance (through financial means) be regarded as more “difficult” for Heaven than the biological impossibility of male lactation?
The Theology of Natural Order
The Almighty prefers, whenever possible, to govern the world through the stable framework of teva—the natural law He Himself established. These laws are not arbitrary mechanisms; they reflect a supreme Divine will that desires consistency, predictability, and order in creation. Miracles, while certainly within divine power, are understood as exceptional, narrowly circumscribed deviations rather than wholesale abrogations of the cosmic structure.
The True Complexity of Causality
A common intuition regards biological processes as belonging to the inflexible realm of “hard nature,” while economic circumstances appear fluid and contingent. We must inverts this perception. The global economic system constitutes one of the most intricate, rigid, and tightly interconnected expressions of natural law.
Every coin that reaches a person’s hand is the endpoint of an immense causal chain: international markets, meteorological patterns influencing harvests, industrial production lines, geopolitical stability, transportation networks, currency fluctuations, and the free decisions of millions of human beings. The modern concept of the “supply chain” captures only a fragment of this vast, entangled web of interdependence.
The Calculus of Divine Intervention
To deliver financial relief to this widower through purely “natural” channels would require orchestrating an alteration across this colossal, planet-spanning network of causes. A single coin arriving at the precise time and place would necessitate countless upstream adjustments—shifting weather, redirecting trade routes, influencing political events, swaying individual choices—all calibrated to converge upon one specific individual without unraveling the lives and agency of everyone else in the chain.
By contrast, the biological miracle of lactation in a male body, dramatic though it appears, remains metaphysically localized. It involves a circumscribed change within one physical organism and does not demand the reconfiguration of the entire socio-economic order or the overriding of innumerable human volitions.
Conclusion: The Path of Least Resistance
Rav Yehuda’s lament is therefore not an expression of emotional pity but a precise metaphysical assessment. The biological miracle was chosen precisely because—paradoxically—it represented the smaller disturbance to the total architecture of creation.
The natural economic order emerges as a formidable, divinely-ordained “driving and dominating power.” When a person struggles with parnassah, they contend with a system of such profound intricacy and fortified stability that, in this instance, it was metaphysically “easier” for the order of creation to be adjusted at the level of human biology than to untangle and redirect the infinite causal threads of the global economy.
Thus the teaching discloses a sobering yet elevating truth: the laws governing livelihood are among the most deeply rooted and jealously preserved structures of teva, testifying to their central place in the Divine plan for a stable and meaningful world.
השיעור הזה דן בגמרא בשבת נג ע"ב, המתמודדת עם פרדוקס תיאולוגי בולט: הקושי היחסי של מתן פרנסה (פרנסה) לעומת ביצוע נסים גלויים ופיזיים.
הפרדוקס הסיפורי
התלמוד מספר על מקרה יוצא דופן: אלמן עני שנותר לבדו לטפל בתינוקו היונק, ללא אפשרות לשכור מינקת, וחווה נס שבו חזהו התרחב והניק חלב, וכך יכל להניק את ילדו בעצמו. בעוד דעה אחת משבחת את זכותו הרוחנית יוצאת הדופן של האיש שזכה להתערבות כזו, רב יהודה מגיב בקינתו הנוגעת: "כמה קשים מזונותיו של אדם זה – שנשתנו עליו סדרי בראשית!"
האמירה הזו מעוררת שאלה עמוקה: מדוע מתן פרנסה רגילה (באמצעות אמצעים כספיים) נחשבת ל"קשה" יותר לשמים מאשר אי-האפשרות הביולוגית של הנקה אצל גבר?
התיאולוגיה של סדר הטבע
הקב"ה מעדיף, ככל האפשר, לנהל את העולם במסגרת היציבה של טבע – חוקי הטבע שהוא עצמו קבע. חוקים אלה אינם מנגנונים שרירותיים; הם משקפים רצון אלוקי עליון שחפץ בעקביות, צפיות וסדר בבריאה. נסים, אף שהם בהחלט בכוחו האלוקי, נתפסים כסטיות חריגות ומצומצמות, ולא כביטול מוחלט של המבנה הקוסמי.
המורכבות האמיתית של הסיבתיות
אינטואיציה נפוצה רואה תהליכים ביולוגיים כשייכים לתחום ה"קשה" והבלתי גמיש של הטבע, בעוד נסיבות כלכליות נראות זורמות ותלויות. עלינו להפוך תפיסה זו. המערכת הכלכלית העולמית מהווה אחד הביטויים המורכבים, הנוקשים והמקושרים ביותר של חוקי הטבע.
כל מטבע שמגיע לידו של אדם הוא נקודת הסיום של שרשרת סיבתית אדירה: שווקים בינלאומיים, דפוסי מזג אוויר המשפיעים על יבולים, קווי ייצור תעשייתיים, יציבות גיאופוליטית, רשתות תחבורה, תנודות מטבע, והחלטות חופשיות של מיליוני בני אדם. המושג המודרני של "שרשרת אספקה" לוכד רק חלק קטן מהרשת העצומה והסבוכה הזו של תלות הדדית.
חישוב ההתערבות האלוקית
כדי לספק סיוע כספי לאלמן זה בערוצים "טבעיים" טהורים, היה צורך לתזמר שינוי בכל הרשת העצומה הזו המשתרעת על פני כדור הארץ. מטבע אחד שמגיע בדיוק בזמן ובמקום הנכונים היה דורש אינספור התאמות במעלה הזרם – שינוי מזג אוויר, הסטת מסלולי סחר, השפעה על אירועים פוליטיים, השפעה על בחירות אישיות – הכל מכוונן להתכנס אל אדם אחד ספציפי מבלי לפגוע בחייהם ובחירותיהם של כל האחרים בשרשרת.
לעומת זאת, הנס הביולוגי של הנקה בגוף גברי, דרמטי ככל שייראה, נשאר מקומי מבחינה מטאפיזית. הוא כולל שינוי מצומצם בתוך אורגניזם פיזי אחד ואינו דורש שינוי מחדש של הסדר החברתי-כלכלי כולו או ביטול של אינספור רצונות אנושיים.
מסקנה: דרך ההתנגדות הקטנה ביותר
קינתו של רב יהודה אינה אפוא ביטוי של רחמים רגשיים, אלא הערכה מטאפיזית מדויקת. הנס הביולוגי נבחר דווקא משום ש – באופן פרדוקסלי – הוא ייצג את ההפרעה הקטנה יותר לארכיטקטורה הכוללת של הבריאה.
סדר הטבע הכלכלי מתגלה ככוח מניע ומשתלט אדיר, המוטבע על ידי האל. כאשר אדם נאבק בפרנסה, הוא מתמודד עם מערכת בעלת מורכבות עמוקה ויציבות מבוצרת כל כך, עד שבמקרה זה היה מטאפיזית "קל" יותר לשנות את סדר הבריאה ברמת הביולוגיה האנושית מאשר להתיר ולכוון מחדש את חוטי הסיבה האינסופיים של הכלכלה העולמית.
