ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק שמות פורים
[א] מגילה נקראת וכו'. והקשה בטורי אבן אמאי לא תני קורין את המגילה באחד עשר וכו' כהא דתנן בפרק שני אין קורין את המגילה וכו'. ובאמת מצינו גם כן בלשון הכתוב (אסתר ט', כ"ח) והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור וגו' והוה ליה לכתוב יזכרו ויעשו כיון דקאי לעתיד. אך הענין דאיתא במדרש (משלי סימן ט') שכל המועדים יהיו בטלין וימי הפורים לא יהיו נבטלין לעולם שנאמר (אסתר ט', כ"ח) וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם אף ימי הכפורים אינן בטלין לעולם שנאמר (ויקרא ט"ז, ל"ד) והיתה זאת לכם לחוקת עולם. וכבר נשאל על זה הרשב"א ז"ל (תשובות ח"א סימן צ"ג) שבודאי אף קוצה של יו"ד מן התורה לא יבטל לעתיד ואיך יבטלו המועדות. גם לבד זה קשה אפילו אם יצויר שיתבטלו המועדות אף שהם מצוות עשה מן התורה איך יתכן שאז לא יבטל פורים שהוא מדברי קבלה ותקנת אנשי כנסת הגדולה. גם הרשב"א ז"ל הקשה על מה שהביאו הראיה ליום הכפורים שלא יבטל מדכתיב ביה חוקת עולם הא גם בפסח כתיב חוקת עולם תחוגוהו וכן ושמרתם וגו' לדורותיכם חוקת עולם. ומפרש הרשב"א שהוא הבטחה לישראל שאף בזמן הגזירה שיבטלו המועדות כעין מה שנאמר (איכה ב', ו') שכח ה' בציון מועד ושבת מכל מקום ימי הפורים לא יבטלו והוא הבטחה. וכן יום הכפורים והיתה וגו' הבטחה שתהיה לחוקת עולם שהיום יכפר אפילו לא ישמרוהו והיינו שבודאי שבשעה שהכריחו ישראל לבטל מועד ושבת לא יניחום לקיים גם מצות יום הכפורים רק דאתי כמאן דאמר דעיצומו של יום מכפר אפילו לא התענה ולא קראו מקרא קודש (שבועות י"ג א). וגירסת הרשב"א במדרש אמר רבי אף יום הכפורים וכו' וכתב דאתי רבי כדעתיה (שם) דיום הכפורים מכפר אף על שאינן שבים אבל חוקת עולם דפסח אזהרה הוא כלשון תחגוהו ושמרתם לדורותיכם ולא הבטחה עיין שם.
אבל עדיין קשה שבפורים גם כן בשעת הגזירה בודאי לא הניחו לקיים מצוותיה בקריאת מגילה ומשתה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים ומה זה ההבטחה שלא יבטלו לעולם. אבל הענין הוא דכתיב (אסתר ט', כ"א) להיות עושים את יום ארבעה עשר וגו' ואת יום חמישה עשר בו וגו' כימים אשר נחו וגו' וכן למעלה כתוב (שם, י"ט) עושים את יום ארבעה עשר וגו' שמחה וגו' ואם המכוון על מצוות הנוהגות בפורים הוה ליה לכתוב עושים ביום ארבעה עשר שמחה וגו'. אכן פירוש הכתוב דבזמן הנס כתוב ונוח מאויביהם וגו' ועיקר הנייחא הוא מאויב הידוע שהוא היצר הרע כמו שדרשו (בראשית רבה נ"ד, א') ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו זה יצר הרע וכמו שאמרו בגמרא (סוכה נ"ב א) שלמה קראו שונא. וזה עיקר מחיית עמלק הוא לשרש אחר הרע שבלב יצרא בישא קטיגורא דבני נשא דנקרא עמלק כמו שמובא בזוהר (ח"ג ק"ס א) וזוכין להנייחא והמנוחה מהיצר הרע.
והנה במחיית עמלק איתא (תנחומא תצא ד') אמרו ישראל רבונו של עולם אין אנו יכולין בו אמר להם הקדוש ברוך הוא תהיו אתם מזכירין שמו מלמטה ואני מוחק שמו מלמעלה וכו' ועל ידי ההזכרה דלמטה נעשה המחייה על ידי ה' יתברך. וכן המנוחה מהיצר הרע כח עמלק נעשה גם כן על ידי ה' יתברך כמו שנאמר (תהלים ל"ז, ל"ג) ה' לא יעזבנו בידו דאלמלא הקדוש ברוך הוא שעוזר לו אינו יכול לו (סוכה נ"ב ב) רק האדם צריך להשתדל בכל כוחו. וכן בכל שנה נעשה בימים אלו מחיית עמלק למעלה על ידי שמזכירין שמו מלמטה. וישראל עושים בכל שנה הימים האלה שיהיה בהם מחיית עמלק וממש הם עושים את הימים דהיינו כח הימים כנ"ל.
ואיתא בתיקוני זוהר (תיקון כ"א) פורים אתקריאת על שם יום הכפורים דעתידין לאתענגא ביה וכו' וכן אומרים בשם הרבנים הקדושים זללה"ה דפורים בחינת יום הכפורים ונקרא יום כפורים היינו כמו פורים ובאמת נרמז בתיקוני זוהר כנ"ל. וכמו ביום הכפורים עיצומו של יום מכפר כן ימי הפורים עיצומו של יום עושה מחיית עמלק. רק האדם צריך שיזכור שהיום יום הכפורים וכן שהיום פורים. ועל זה נאמר והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור דהיינו שהימים נעשים להיות מחיית עמלק על ידי ה' יתברך וכמו שאמרנו. ואמר נזכרים שאף הזכירה שמזכירין שמו מלמטה גם כן מצד ה' יתברך ממילא. ששולח בלב ישראל ההזכרה שיזכירו שמו מלמטה. וממילא נעשים הימים שיהיה בהם מחיית עמלק כאמור ובא ההבטחה וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וגו' שאף בשעת הגזירה שיכריחו חס ושלום את ישראל לבטל מועד ושבת ובודאי לא יניחו אותם לקיים מצוות הנוהגות בפורים מכל מקום ימי הפורים לא יעברו והיינו כח הימים להיות בהם מחיית עמלק מלמעלה זהו לא יתבטל גם אז. וממש כמו יום הכפורים שעיצומו של יום מכפר אף אם לא התענו בו ולא קראו מקרא קודש וכן ימי הפורים עצמם עושים המחיית עמלק למעלה. אך דצריך על כל פנים לידע שהיום הזה הוא פורים ועל זה הבטיח הכתוב וזכרם לא יסוף מזרעם שאף אז לא ישכחו הימים ויהיו הימים נזכרים ונעשים שיהיו ימי מחיית עמלק.
והנה יש שינוי בכתובים דמקודם כתוב נזכרים ואחר כך ונעשים ואחר כך באותו פסוק כתוב וימי הפורים האלה לא יעברו וגו' ואחר כך וזכרם לא יסוף וגו'. אכן בגמרא (מגילה ל' א) אמרו בפורים שחל להיות ערב שבת דרב אמר מקדימין פרשת זכור כי היכי דלא תיקדום עשייה לזכירה נראה דדרשי נזכרים על קריאת פרשת זכור. אבל פשטיה דקרא דקאי על ימי הפורים וגם נזכרים קאי על קריאת המגילה וכמו שדרשו (שם י"ח א) זכירה זכירה וכן (שם ב': וי"ז א) דמקיש זכירה דמגילה לעשייה וכן למדו מהאי קרא לקריאת המגילה (שם כ' ע"א וע"ב). וכיון דנזכרים על הקריאה קאי קשה לשון נזכרים.
ויתכן לפרש מה שנאמר להיות עושים את יום ארבעה עשר וגו' כימים אשר נחו בהם וגו' דהנה במצות מחיית עמלק כתוב שני תנאים בהניח ה' אלהיך לך מכל אויביך. ב) בארץ אשר ה' אלהיך נותן לך וגו' ובדור מרדכי ואסתר אף שהיו בחוץ לארץ מכל מקום נעשה מחיית עמלק מטעם דכתיב (אסתר ח', ט"ז) ליהודים היתה אורה ואיתא (מגילה ט"ז ב) זו תורה והיינו תורה שבעל פה (כמו שנתבאר זכור מאמר י"ד) ואיתא בגמרא (שם כ"ט א) ואהי להם למקדש מעט אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל ורבי אלעזר אמר זה בית רבינו שבבבל ואמרו שעתידין שיקבעו בארץ ישראל עיין שם. ועל כן כיון שזכו לאורה דתורה שבעל פה זכו לקדושת ארץ ישראל ועל ידי זה זכו לעשות מחיית עמלק. ועל זה נאמר להיות עושים את יום וגו' בכל שנה ושנה כימים אשר נחו וגו' שיעשו בכל שנה המחיית עמלק והיינו שבכל שנה מתעורר בימים אלו ענין ליהודים היתה אורה זו תורה כבימי מרדכי ועל ידי כן ישראל כשרוים ויושבים בארץ ישראל ונעשה בימים אלו מחיית עמלק. וזה כח קדושת יעקב אבינו ע"ה שהובטח (בראשית כ"ח, י"ד) ופרצת ימה וקדמה וגו' והיינו שבכל מקום שילך תלך עמו קדושת ארץ ישראל ועל זה אמרו (בראשית רבה י"א, ז') ירש את העולם שלא במדה עיין שם וזהו על ידי כח התורה כנ"ל. וכתיב (במדבר כ"ד, ה') מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל שיש בהם קדושת ארץ ישראל ואיתא (ברכות ח' א) אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות מכל משכנות יעקב ויש לארבע אמות של הלכה קדושת המקדש כמו שאמרו שם וכל שכן קדושת ארץ ישראל.
ואיתא (תנחומא תצא ה') אותן שתי זכירות וכו' הוו זהירין בהן תמחה את זכר עמלק זכור את אשר עשה לך עמלק ואמרנו דקאי על שני עניני עמלק זכור אשר עשה לך שמתגרה בגדולים ועל ידי זה יזהרו הגדולים שלא יסמכו על קדושתם ויזהרו מפיתויי היצר הרע ולזה די הזכירה לבד. ב) תמחה זכר עמלק לשרש אחר קליפתו שהשליך יאוש בלב הנחשלים וזה עסק מחיית עמלק בפועל (ונתבאר פרשת זכור מאמר ב'). ויש לומר שעל זה נאמר והימים האלה נזכרים ונעשים נזכרים על הזכירה ראשונה דצריך רק לזכור זכור את אשר עשה לך. ונעשים על המחייה בפועל כנ"ל. ושניהם הם מצד ה' יתברך שנותן הזכירה בלב ישראל ואחר כך נעשה המחייה למעלה גם כן מצד ה' יתברך ופועל למטה. והזכירה בישראל זוכין בקריאת פרשת זכור או בקריאת המגילה. וזהו בכל דור ודור כמו שנעשה בימי מרדכי ואסתר ואחר כך בא בכתוב ההבטחה לאותו דור שזוכרים מעשה מחיית עמלק שנעשה בימים אלו והבטיחם וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים והיינו על כח ימי הפורים שבכל שנה יתעורר בהם אורה זו תורה ויזכו לקדושת ארץ ישראל וימי הפורים האלה יעשו מחיית עמלק על ידי ה' יתברך כעיצומו של יום הכפורים שמכפר כענין מה שאמרו בתנחומא אתם מזכירין שמו מלמטה ואני מוחק שמו מלמעלה. וכן המחייה דיצרא בישא שנקרא עמלק כאמור שהוא גם כן על ידי ה' יתברך ותלוי זה בזה. ואחר כך אמר הכתוב הבטחה לדורות שיצויר חס ושלום שיהיה זמן כזה כמו דכתיב שכח ה' בציון מועד ושבת שעל ידי אונס לא יניחום לקיים כלל מצוות הנוהגות בפורים מכל מקום זכרם לא יסוף מזרעם שיזכרו שהיום הזה פורים וממילא כח ימי הפורים יהיו נעשים ולא יעברו מתוך היהודים שיהיה בהם מחיית עמלק כמו בדור מרדכי ואסתר:
[א] מגילה נקראת וכו'. והקשה בטורי אבן אמאי לא תני קורין את המגילה באחד עשר וכו' כהא דתנן בפרק שני אין קורין את המגילה וכו'. ובאמת מצינו גם כן בלשון הכתוב (אסתר ט', כ"ח) והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור וגו' והוה ליה לכתוב יזכרו ויעשו כיון דקאי לעתיד. אך הענין דאיתא במדרש (משלי סימן ט') שכל המועדים יהיו בטלין וימי הפורים לא יהיו נבטלין לעולם שנאמר (אסתר ט', כ"ח) וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם אף ימי הכפורים אינן בטלין לעולם שנאמר (ויקרא ט"ז, ל"ד) והיתה זאת לכם לחוקת עולם. וכבר נשאל על זה הרשב"א ז"ל (תשובות ח"א סימן צ"ג) שבודאי אף קוצה של יו"ד מן התורה לא יבטל לעתיד ואיך יבטלו המועדות. גם לבד זה קשה אפילו אם יצויר שיתבטלו המועדות אף שהם מצוות עשה מן התורה איך יתכן שאז לא יבטל פורים שהוא מדברי קבלה ותקנת אנשי כנסת הגדולה. גם הרשב"א ז"ל הקשה על מה שהביאו הראיה ליום הכפורים שלא יבטל מדכתיב ביה חוקת עולם הא גם בפסח כתיב חוקת עולם תחוגוהו וכן ושמרתם וגו' לדורותיכם חוקת עולם. ומפרש הרשב"א שהוא הבטחה לישראל שאף בזמן הגזירה שיבטלו המועדות כעין מה שנאמר (איכה ב', ו') שכח ה' בציון מועד ושבת מכל מקום ימי הפורים לא יבטלו והוא הבטחה. וכן יום הכפורים והיתה וגו' הבטחה שתהיה לחוקת עולם שהיום יכפר אפילו לא ישמרוהו והיינו שבודאי שבשעה שהכריחו ישראל לבטל מועד ושבת לא יניחום לקיים גם מצות יום הכפורים רק דאתי כמאן דאמר דעיצומו של יום מכפר אפילו לא התענה ולא קראו מקרא קודש (שבועות י"ג א). וגירסת הרשב"א במדרש אמר רבי אף יום הכפורים וכו' וכתב דאתי רבי כדעתיה (שם) דיום הכפורים מכפר אף על שאינן שבים אבל חוקת עולם דפסח אזהרה הוא כלשון תחגוהו ושמרתם לדורותיכם ולא הבטחה עיין שם.
אבל עדיין קשה שבפורים גם כן בשעת הגזירה בודאי לא הניחו לקיים מצוותיה בקריאת מגילה ומשתה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים ומה זה ההבטחה שלא יבטלו לעולם. אבל הענין הוא דכתיב (אסתר ט', כ"א) להיות עושים את יום ארבעה עשר וגו' ואת יום חמישה עשר בו וגו' כימים אשר נחו וגו' וכן למעלה כתוב (שם, י"ט) עושים את יום ארבעה עשר וגו' שמחה וגו' ואם המכוון על מצוות הנוהגות בפורים הוה ליה לכתוב עושים ביום ארבעה עשר שמחה וגו'. אכן פירוש הכתוב דבזמן הנס כתוב ונוח מאויביהם וגו' ועיקר הנייחא הוא מאויב הידוע שהוא היצר הרע כמו שדרשו (בראשית רבה נ"ד, א') ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו זה יצר הרע וכמו שאמרו בגמרא (סוכה נ"ב א) שלמה קראו שונא. וזה עיקר מחיית עמלק הוא לשרש אחר הרע שבלב יצרא בישא קטיגורא דבני נשא דנקרא עמלק כמו שמובא בזוהר (ח"ג ק"ס א) וזוכין להנייחא והמנוחה מהיצר הרע.
והנה במחיית עמלק איתא (תנחומא תצא ד') אמרו ישראל רבונו של עולם אין אנו יכולין בו אמר להם הקדוש ברוך הוא תהיו אתם מזכירין שמו מלמטה ואני מוחק שמו מלמעלה וכו' ועל ידי ההזכרה דלמטה נעשה המחייה על ידי ה' יתברך. וכן המנוחה מהיצר הרע כח עמלק נעשה גם כן על ידי ה' יתברך כמו שנאמר (תהלים ל"ז, ל"ג) ה' לא יעזבנו בידו דאלמלא הקדוש ברוך הוא שעוזר לו אינו יכול לו (סוכה נ"ב ב) רק האדם צריך להשתדל בכל כוחו. וכן בכל שנה נעשה בימים אלו מחיית עמלק למעלה על ידי שמזכירין שמו מלמטה. וישראל עושים בכל שנה הימים האלה שיהיה בהם מחיית עמלק וממש הם עושים את הימים דהיינו כח הימים כנ"ל.
ואיתא בתיקוני זוהר (תיקון כ"א) פורים אתקריאת על שם יום הכפורים דעתידין לאתענגא ביה וכו' וכן אומרים בשם הרבנים הקדושים זללה"ה דפורים בחינת יום הכפורים ונקרא יום כפורים היינו כמו פורים ובאמת נרמז בתיקוני זוהר כנ"ל. וכמו ביום הכפורים עיצומו של יום מכפר כן ימי הפורים עיצומו של יום עושה מחיית עמלק. רק האדם צריך שיזכור שהיום יום הכפורים וכן שהיום פורים. ועל זה נאמר והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור דהיינו שהימים נעשים להיות מחיית עמלק על ידי ה' יתברך וכמו שאמרנו. ואמר נזכרים שאף הזכירה שמזכירין שמו מלמטה גם כן מצד ה' יתברך ממילא. ששולח בלב ישראל ההזכרה שיזכירו שמו מלמטה. וממילא נעשים הימים שיהיה בהם מחיית עמלק כאמור ובא ההבטחה וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וגו' שאף בשעת הגזירה שיכריחו חס ושלום את ישראל לבטל מועד ושבת ובודאי לא יניחו אותם לקיים מצוות הנוהגות בפורים מכל מקום ימי הפורים לא יעברו והיינו כח הימים להיות בהם מחיית עמלק מלמעלה זהו לא יתבטל גם אז. וממש כמו יום הכפורים שעיצומו של יום מכפר אף אם לא התענו בו ולא קראו מקרא קודש וכן ימי הפורים עצמם עושים המחיית עמלק למעלה. אך דצריך על כל פנים לידע שהיום הזה הוא פורים ועל זה הבטיח הכתוב וזכרם לא יסוף מזרעם שאף אז לא ישכחו הימים ויהיו הימים נזכרים ונעשים שיהיו ימי מחיית עמלק.
והנה יש שינוי בכתובים דמקודם כתוב נזכרים ואחר כך ונעשים ואחר כך באותו פסוק כתוב וימי הפורים האלה לא יעברו וגו' ואחר כך וזכרם לא יסוף וגו'. אכן בגמרא (מגילה ל' א) אמרו בפורים שחל להיות ערב שבת דרב אמר מקדימין פרשת זכור כי היכי דלא תיקדום עשייה לזכירה נראה דדרשי נזכרים על קריאת פרשת זכור. אבל פשטיה דקרא דקאי על ימי הפורים וגם נזכרים קאי על קריאת המגילה וכמו שדרשו (שם י"ח א) זכירה זכירה וכן (שם ב': וי"ז א) דמקיש זכירה דמגילה לעשייה וכן למדו מהאי קרא לקריאת המגילה (שם כ' ע"א וע"ב). וכיון דנזכרים על הקריאה קאי קשה לשון נזכרים.
ויתכן לפרש מה שנאמר להיות עושים את יום ארבעה עשר וגו' כימים אשר נחו בהם וגו' דהנה במצות מחיית עמלק כתוב שני תנאים בהניח ה' אלהיך לך מכל אויביך. ב) בארץ אשר ה' אלהיך נותן לך וגו' ובדור מרדכי ואסתר אף שהיו בחוץ לארץ מכל מקום נעשה מחיית עמלק מטעם דכתיב (אסתר ח', ט"ז) ליהודים היתה אורה ואיתא (מגילה ט"ז ב) זו תורה והיינו תורה שבעל פה (כמו שנתבאר זכור מאמר י"ד) ואיתא בגמרא (שם כ"ט א) ואהי להם למקדש מעט אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל ורבי אלעזר אמר זה בית רבינו שבבבל ואמרו שעתידין שיקבעו בארץ ישראל עיין שם. ועל כן כיון שזכו לאורה דתורה שבעל פה זכו לקדושת ארץ ישראל ועל ידי זה זכו לעשות מחיית עמלק. ועל זה נאמר להיות עושים את יום וגו' בכל שנה ושנה כימים אשר נחו וגו' שיעשו בכל שנה המחיית עמלק והיינו שבכל שנה מתעורר בימים אלו ענין ליהודים היתה אורה זו תורה כבימי מרדכי ועל ידי כן ישראל כשרוים ויושבים בארץ ישראל ונעשה בימים אלו מחיית עמלק. וזה כח קדושת יעקב אבינו ע"ה שהובטח (בראשית כ"ח, י"ד) ופרצת ימה וקדמה וגו' והיינו שבכל מקום שילך תלך עמו קדושת ארץ ישראל ועל זה אמרו (בראשית רבה י"א, ז') ירש את העולם שלא במדה עיין שם וזהו על ידי כח התורה כנ"ל. וכתיב (במדבר כ"ד, ה') מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל שיש בהם קדושת ארץ ישראל ואיתא (ברכות ח' א) אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות מכל משכנות יעקב ויש לארבע אמות של הלכה קדושת המקדש כמו שאמרו שם וכל שכן קדושת ארץ ישראל.
ואיתא (תנחומא תצא ה') אותן שתי זכירות וכו' הוו זהירין בהן תמחה את זכר עמלק זכור את אשר עשה לך עמלק ואמרנו דקאי על שני עניני עמלק זכור אשר עשה לך שמתגרה בגדולים ועל ידי זה יזהרו הגדולים שלא יסמכו על קדושתם ויזהרו מפיתויי היצר הרע ולזה די הזכירה לבד. ב) תמחה זכר עמלק לשרש אחר קליפתו שהשליך יאוש בלב הנחשלים וזה עסק מחיית עמלק בפועל (ונתבאר פרשת זכור מאמר ב'). ויש לומר שעל זה נאמר והימים האלה נזכרים ונעשים נזכרים על הזכירה ראשונה דצריך רק לזכור זכור את אשר עשה לך. ונעשים על המחייה בפועל כנ"ל. ושניהם הם מצד ה' יתברך שנותן הזכירה בלב ישראל ואחר כך נעשה המחייה למעלה גם כן מצד ה' יתברך ופועל למטה. והזכירה בישראל זוכין בקריאת פרשת זכור או בקריאת המגילה. וזהו בכל דור ודור כמו שנעשה בימי מרדכי ואסתר ואחר כך בא בכתוב ההבטחה לאותו דור שזוכרים מעשה מחיית עמלק שנעשה בימים אלו והבטיחם וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים והיינו על כח ימי הפורים שבכל שנה יתעורר בהם אורה זו תורה ויזכו לקדושת ארץ ישראל וימי הפורים האלה יעשו מחיית עמלק על ידי ה' יתברך כעיצומו של יום הכפורים שמכפר כענין מה שאמרו בתנחומא אתם מזכירין שמו מלמטה ואני מוחק שמו מלמעלה. וכן המחייה דיצרא בישא שנקרא עמלק כאמור שהוא גם כן על ידי ה' יתברך ותלוי זה בזה. ואחר כך אמר הכתוב הבטחה לדורות שיצויר חס ושלום שיהיה זמן כזה כמו דכתיב שכח ה' בציון מועד ושבת שעל ידי אונס לא יניחום לקיים כלל מצוות הנוהגות בפורים מכל מקום זכרם לא יסוף מזרעם שיזכרו שהיום הזה פורים וממילא כח ימי הפורים יהיו נעשים ולא יעברו מתוך היהודים שיהיה בהם מחיית עמלק כמו בדור מרדכי ואסתר:
