לרפואת משה בן מלכה בתוך שח"י
Two dinim in שחוק - humor.
1] Those who make a joke out of everything. If they are on social media they use it as a platform to spread more and more leitzanus.
2] The Mishna says that one of the 48 Kinyanei Torah is מיעוט שחוק. That means that a LITTLE BIT, a DOSE, of humor is not only healthy but a prerequisite for the acquisition of Torah. [See Tiferes Yisrael on the Mishna].
To impart the danger of שחוק we go to the words of the Ramchal in the Mesilas Yesharim:
אך השני, הנה הוא קשה מאד, והוא השחוק והלצון, כי מי שטובע בם, הוא כמי שטובע בים הגדול שקשה מאד להמלט ממנו. כי הנה השחוק הוא מאבד את לב האדם, שכבר אין הטעם והדיעה מושלת בו, והרי הוא כשכור או שוטה אשר אי אפשר לתת להם ערמה או להנהיגם, כי אינם מקבלים הנהגה.
The second detrimental factor, laughter and levity, is very severe. For one who is immersed in these is like one immersed in the great sea, from which it is extremely difficult to escape. For behold, laughter destroys a man's heart until reason and knowledge no longer rule in him. He becomes like a drunkard or a madman whereby it is impossible to give counsel or guide them for they are incapable of accepting any direction.
והוא מה שאמר שלמה המלך עליו השלום (קהלת ב): לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זו עושה. וחכמים זכרונם לברכה אמרו (אבות פרק ג): שחוק וקלות ראש מרגילים את האדם לערוה. כי אף על פי שחמורה היא הערוה אצל כל בן דעת ולבו ירא מקרב אליה מכח הציור שכבר נצטייר בשכלו מאמיתת גודל פשעה ורוב עונשה, הנה השחוק וקלות ראש ממשיכים אותו מעט מעט ומקריבים אותו הלוך וקרב שתהיה היראה סרה מעליו מעט מעט מדריגה אחר מדריגה, עד שיגיע על העון עצמו ויעשהו.
This was said by King Shlomo, peace be unto him: "I said of laughter, it is madness; and of merriment, what use is it?" (Ecc. 2:2). And the Sages of blessed of memory, said: "laughter and light-headedness habituate a person to illicit relations" (Avot 3:13). For even though sexual immorality is regarded as severe by every man of faith, and his heart fears approaching it, due to the vivid picture that has been imprinted in his mind of the enormity of the sin and the severe punishment it incurs, nevertheless, laughter and light-headedness draw him on little by little, advancing him nearer till the fear of sin leaves him bit by bit, degree after degree, until he reaches the sin itself and commits it.
וכל כך למה, לפי, שכמו שכל מציאות הזהירות תלוי בשימת הלב על הדבר, כן כל עצמו של השחוק אינו אלא מסיר הלב מן המחשבות הישרות והעיוניות, ונמצא שלא יבואו הרהורי היראה בלבו כלל.
Why is this so? Because just like the essence of "watchfulness" involves putting matters to mind, so the essence of laughter is to remove from one's mind straight, rational thinking so that thoughts of fearing G-d do not enter his heart at all.
ותראה קושי הלצון והשחתתו הרבה, כי כמו המגן המשוח בשמן אשר ישמיט ויפיל מעליו החצים ומשליכם לארץ ולא יניח אותם שיגיעו אל גוף האדם כן הלצון מפני התוכחה והמרדות, כי בליצנות אחד ובשחוק קטן יפיל האדם מעליו ריבוי גדול מן ההתעוררות וההתפעלות מה שהלב מתעורר ומתפעל בעצמו מדי ראותו או שומעו ענינים שיעירוהו אל החשבון והפשפוש במעשים.
Consider the severity of levity and its destructive power. For just like a shield smeared with oil deflects and drops arrows from him, causing them to fall to the ground, preventing them from reaching the body of the man, so too is levity before rebuke and reprimand. For with one act of levity or a little laughter, a man casts from himself a great many rousings and impressions that the heart was made to feel due to stimulation in seeing or hearing matters that awakened him to an accounting and examination of his deeds.
ובכח הליצנות יפיל הכל לארץ ולא יעשה בו רושם כלל. ולא מפני חולשת הענינים ולא מפני חסרון הבנת הלב, אלא מפני כח הלצון ההורס כל עניני המוסר והיראה.
The power of levity knocks it all to the ground thus not making any impression whatsoever on him. This is not due to the ineffectiveness of the matters nor to lack of understanding on his part, but rather to the power of levity which demolishes all matters of Mussar (ethics) and fear of G-d.
והנה הנביא ישעיה היה צווח על זה ככרוכיא, כי היה רואה שזה היה מה שלא היה מניח מקום לתוכחותיו שיעשו רושם והיה מאבד תקותם של החוטאים, והוא מה שאמר (ישעיה כח): ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם.
Behold, the prophet Isaiah would "scream like a crane" for he saw that this was what left no room for his rebukes to make an impression thus ruining all hope for the sinners. This is what he said: "And now do not be mockers lest your afflictions be strengthened" (Isaiah 28:22).
וכבר גזרו אמר חכמים זכרונם לברכה (ע"ז יח): שהלץ מביא היסורין עליו, והוא מה שהכתוב עצמו מבאר בפירוש (משלי יט): נכונו ללצים שפטים, כי זה הוא דבר שהדין נותן אותו, כי מי שמתפעל מן ההתבוננות ומן הלימודים, אינו צריך שיתיסר בגופו, כי כבר ישוב מחטאותיו בלי זה מכח הרהורי תשובה שיולדו בלבבו על ידי מה שיקרא או שישמע מן המוסרים והתוכחות.
And our sages of blessed memory have already proclaimed: "one who is given to levity brings afflictions on himself" (Avodah Zara 18b). And scripture states explicitly: "Judgments are prepared for the frivolous" (Prov. 19:29). This is something reason dictates. For one who is aroused through reflection and study does not need the ordeal of bodily sufferings since he will repent of his sins even without this. He repents by means of thoughts of repentance awakening in his heart stimulated by the reading or hearing the reprimands and rebukes.
אך הלצים שאינם מתפעלים מן התוכחות מפני כח ליצנותם, אין להם תיקון אלא השפטים, שאלה לא יהיה כח בליצנותם לדחותם מעליהם כאשר ידחו המוסרים.
But the frivolous are not impacted by the rebukes due to the power of levity. Therefore, there is no way to rectify them except through sufferings. For they are not capable of deflecting the impact of sufferings through the power of levity like they do so with the rebukes.
והנה כפי חומר החטא ותולדותיו, החמיר השופט האמיתי בעונשו והוא מה שלמדונו ז"ל (ע"ז יח): קשה הליצנות שתחלתו יסורין וסופו כליה, שנאמר: פן יחזקו מוסריכם כי כלה ונחרצה שמעתי וגו'.
According to the severity of the sin and its consequences, the True Judge increased its punishment as our sages of blessed memory taught us: "levity is extremely severe; it starts with suffering and ends in utter destruction as written (Isaiah 28:22):'And now do not be mockers lest your bonds be strengthened for a decree of destruction have I heard...' " (Avodah Zara 18b).
A letz hears mussar and uses it as an opportunity to make more leitzanus and more of a mockery. I am not referring to people who aren't religious. Those people aren't even close to being שייך to mussar. I am talking about religious, often bearded and peyos'ed Jews who are just looking for more followers and will say anything to get them. They take their leitzanus sooooooo seriously that when חס ושלום someone uses one of their jokes and wasn't מקיים the teaching of כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם - they get VERY angry. How could you STEAL my joke and not give me the credit? [BTW - You may take any of my Torah and use it w/o attribution and my humor I ask that you DON'T ATTRIBUTE to me]. It is like professional sports - taking a GAME, just a child's game SOOOOO SERIOUSLY. Here also - it is just a "shtik leitzanus". Why is it so important that people recognize them for their "comic genius"?? It is ego that revolves around stupidity and mockery. There is a special yetzer hara to make fun of Rabbis, Rabbeim in general and Mesivta Rabbeim in particular etc. People make leitzanus from learning, from davening, from the Torah. These are frum yidden, people who send their children to yeshiva at great expense, people whose wives go to mikva [mikva and other sexual humor is especially popular], people who daven three times a day. But they make a big joke out of the whole thing. וכדי בזיון וקצף.
There is good, positive leitzanus. That, the Rosh Yeshiva ztz"l explains in the Pachad Yitzchak on Purim, is ליצנותא דעבודה זרה. Mocking nonsense. Mock Christianity [not the PEOPLE - the false idolatrous, pagan beliefs], Buddhism and New Age nonsense. Mock the sheker of the entertainment industry, the media, politics, sports etc. etc. Make leitzanus from people's תאות ממון and תאות אכילה. That is GOOD ליצנות.
Rabbah would start his shiur with a מילתא דבדיחותא. Humor is HEALTHY. It opens up the heart. It makes people receptive - especially to musar. People's defense mechanisms go down when things are conveyed in a good spirit.
The Acharonim teach [and we have many shiurim on this BS"D] that when one makes a Kinyan there must be כוונת קנין. There must be an intention to make the kinyan. When one fulfills the Kinyan Torah of מיעוט שחוק - there should be כוונה to use the humor as part of the Kinyan Torah and not humor לשמה G-d forbid - humor for the sake of humor.
BS"D as I was writing this I heard this which talks about ליצנות.
