לרפואת יהושע מאיר בן חוה שרה ומשה בן מלכה בתוך שח"י
אז ישיר - Then you will sing....
ויושע ה' ביום ההוא - Hashem saved on that day....
The Medrash says that Hashem's Kinship was only established at Kriyas Yam Suf when it says אז ישיר which connects to the pasuk נכון כסאך מאז - Your Throne was established from אז. This means that of course Hashem was ALWAYS King. However, establishing Himself in a permanent and settled way [להיות מיושב וקבוע] happened only at Yetzias Mitzraim and Kriyas Yam Suf.
Chazal teach us that first there were 2000 years of תוהו - desolation, followed by 2000 years of Torah. Everything is comprised of חומר and צורה - raw physical material and the spiritual component that provides the true form. "ישוב" is when the צורה fuses and "dwells" [התישבות] with the חומר and they are "on the same page" which happens when the חומר realizes that it is just the external covering for the deeper spirit. That is what the pasuk means when it says לא תוהו בראה לשבת יצרה - The world wasn't created for תוהו - desolation but rather for לשבת - "dwelling". What dwelling? The dwelling of the צורה in the חומר. The raw physical mass must receive a shape and form provided for by the spirit. THAT is why Hashem created the world. NOT for the 2000 years of תוהו.
That is the idea behind שבת when everything "returns" [the root of שבת is שב b/c then all of the material world "returns" to its source].
We thus learn that at אז ישיר there was a ישוב of Hashem in the hearts of man. So first we had the Light of Yetzias Mitzraim when the body followed the soul, the חומר followed, the צורה the Jews followed Hashem out of Egypt. Then came an even GREATER light of Kriyas Yam Suf seven days later, like שבת. How is it like Shabbos? During the week, we have to work hard and earn our keep. On Shabbos the Avodah is to do nothing. To nullify ourselves to Hashem and let HIM do all the work. In Mitzrayim we earned it. We sacrificed the Korban Pesach and did Bris Milah. דם פסח ודם מילה. Those were huuuuge. Then, 7 days later, like Shabbos, we were told - ה' ילחם לכם ואתם תחרישון - Hashem will fight for you and you will remain silent. Now our job was to nullify ourselves to Hashem and let Him do His "magic". That is the meaning of ויושע ה' ביום ההוא את ישראל יד מצרים. It was all חסד עליון - Divine Grace and Kindness. Hashem did the saving and we were all but mere bystanders. THAT is Shabbos. On Shabbos we do nothing and need the special protection of Hashem, as we say "הפורס סוכת שלום" - Hashem spread his Succah of peace over us in order to protect us.
במדרש נכון כסאך אע"פ שמעולם אתה לא נתיישבה כסאך עד אז ישיר כו' משל כו' ע"ש. פי' כי בוודאי מעולם ממשלתו ית' מגעת על כל. אבל להיות מיושב וקבוע בלבות אנשים אשר ירגישו כי הנהגתו ית' שולטת בהם ועליהם. זה ניתקן ביצ"מ וקי"ס. דאיתא ב' אלפים תהו ב' אלפים תורה. כי בכל דבר יש חומר וצורה. ובהתישבות הצורה תוך החומר. להיותם מסכימים לדבר אחד. בהתודע אל החומר כי הוא רק דמיון וציור להרוח פנימיות שבו. זה נק' ישוב. וע"ז נאמר לא תהו בראה לשבת יצרה. והוא באמת בחי' השבת. שבו שב כל דבר לשורשו. כמ"ש במ"א פי' הזוה"ק שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו כו'. ובהתישבות הנ"ל יש ברכה וריבוי ועושה תולדות. וכמו שהי' בכלל. אחר השירה שהוא ישוב הנ"ל. זכו אח"כ לקבלת התורה שהוא תוספת התחדשות הארה אלקיות. וכן הוא לעולם אחר תיקון הגוף להמשיכו אחר צורת הנפש. שבאמת הגוף רק התלבשות רמ"ח איברים ושס"ה גידין נגד תרי"ג מצות. וכמו כן בכלל כמ"ש בצלם אלקים עשה כו'. ואחר התישבות הצורה בחומר מאירה הנשמה בתוספת אור חדש. ויצ"מ הי' תיקון הבריאה. וקי"ס ביום הז' הי' נגד השבת. כמ"ש במד' סוף פ' בא. והענין הוא דכ' ואתם תחרישון שמקודם הי' הישועה ע"י מצות בנ"י בדם פסח ומילה. ועתה הי' בלי מעשה תחתונים. כמו בשבת שנאסר כל מלאכה. רק לבטל עצמו לשורש עליון. ובוודאי לא לחנם צעקו בנ"י. וייראו מאוד. אף שראו הנסים וגבורות שעשה הבורא ית' עמהם. רק בוודאי באו למדרגה זו שלא היו יכולין לידע שום הצלה. וראו שאין בכחם למצוא ישועה רק בעזר עליון בלבד. כמ"ש ויושע ה' ביום ההוא. שהי' ישועה שלמעלה מבחי' נגיעת מעשה התחתונים. וכן הכלל לעולם כי כאשר אדם מתחיל בעבודת הבורא ית'. בא אח"כ למדריגות שצריך להיות נושע רק בחסד עליון בלבד. כמ"ש לאל גומר עלי. והוא באמת בחי' השבת. שצריך הגנה פורס סוכת שלום כו' כמ"ש במ"א: [שפ"א בשלח]
