את התמונה הבאה שלח לי הקורא אמיר ברנדסדורפר והסביר:
"ביום שישי האחרון, ערב שבת פרשת בשלח, נקלעתי לאזור של מלון רמדה בירושלים זמן קצר לפני כניסת השבת וליבי נחמץ. בשנים כתיקונן, מתחם המלונות בכניסה לעיר מלא מפה לפה בשלל אירועי שבת שירה הנערכים שם באופן מסורתי, אירוע שמקבץ אליו רבנים, זמרים, חזנים ומקהלות מן השורה הראשונה ולוקחים בו חלק אלפי אנשים מכל רחבי הארץ. לשמחתי, גם אני זכיתי להשתתף בחלק מן השבתות המרוממות הללו של 'תור פלוס'.
כידוע, בתי המלון סגורים זה כבר כמעט שנה וכפי שאפשר לראות, המלון סגור ונטוש. מסביב מוזנח, שומם ובעיקר שקט. כשצילמתי את התמונה נזכרתי איך בכל שנה ברגעים האלה, שעות אחדות לפני כניסת השבת, כל האזור היה כמרקחה, כאשר הרחוב הסמוך ומגרש החנייה היו מלאים כאמור עד אפס מקום, כולל כל המקומות הפנויים על המדרכות, עד שחלק מן המשתתפים היו צריכים להחנות את רכבם בשכונת קריית משה הסמוכה.
אין ספק שזוהי עוד נקודת ציון בשנת הקורונה הזאת שהתרגשה עלינו, שבת שירה שבה כל אחד שופך את שיחו ואומר את שירתו באופן יחידני. יהי רצון שנזכה לומר שירה בעתיד ברוב עם כבעבר".
(מתוך הטור ב"בשבע")
