הבבא סאלי, בכל המועד סוכות דופק במקל ואומר לעוזר שלו "נוסעים!". כל המועד סוכות.. לאן נוסעים? "לשדה בוקר" אמר הרב. "יש שם קבר של אדם שמסר את הנפש על גאולת ישראל! ולנשמה שלו לא טוב בעולם של הנשמות, ואני הולך לתקן תיקון את הנשמה, שיהיה לה מנוחה".. נסעו.
אומר הבבא סאלי "לפני שדה בוקר נוסעים לירוחם. יש שם איזו סוכה, צריך לאכול שם ארוחת בוקר".. ידוע שהבבא סאלי היה מאוד מקפיד על סעודות מצוה, בעיקר סעודות של אזכרת נשמות צדיקים. היה אומר כל יום הילולא שיש לנשמה גדולה צריך לעשות סעודת מצוה. דבר שני - סעודות הודיה, על זה לא היה מוותר. זה הביטוי של הענוה כלפי המעשה האלהי.
הם מגיעים לאיזו סיכה עלובה, מסיימים את הארוחה ואומר הרב 'נוסעים לשדה בוקר'. אומר לו הנהג 'הרב, אין דלק. אם אפשר, נעבור דרך תחנת הדלק ואחרי זה ניסע. מסרב הרב "לא, אתה עוצר. אתה נוסע מפה לשדה בוקר".
הרב עשה את התיקון, השאיר אותו בצד, חזר אליו ואמר לו חוזרים לירוחם לאכול צהריים באותה הסוכה. שוב אמר הנהג 'אין דלק', אמר הרב 'תסעו'. והם נסעו.
לפני שנכנסים הביתה, שאל הרב שואל את העוזר אם הוא רוצה לעשות עוד סיבוב. בלי דלק..
זה שמספר את הסיפור מספר ש7 פעמים הם נסעו בלי דלק, ולא מבין שהוא סיפר את הפלא השמיני הכי גדול - זה שקדוש, צדיק ותלמיד חכם כמו הבבא סאלי, אין לו מנוחה בגלל בן גוריון!
