Li-zchus the donors to the new website הבא עלינו לטובה!
What if all you have is tefillin shel rosh and you put it on and then you get your tefillin shel yad. Should you take off your tefillin shel rosh in order to place it back on after the shel yad??
No!:-).
If you encounter your tefillin before your tallis, put it on first if you are wearing tzitzis already. And if you only get your tallis after your tefillin - don't take your tallis off in order that tefillin should come first.
That is the abridged version:-) The closer to unabridged version:
שו"ת יביע אומר חלק י - אורח חיים סימן נה
ה) ח"א חאו"ח סימן ד. אודות מי שלא היה לו תפלין של יד, והניח תפלין של ראש בלבד, ואחר שהניחו נזדמן לו תפלין של יד, האם יוכל להניחו מיד, או עליו לחלוץ התפלין של ראש, ויניח התפלין כסדרן, תחלה של יד ואח"כ של ראש. והשיב הרהמ"ח וז"ל: דבר זה מפורש בשו"ת הלק"ט ח"א סי' נג, ופסק שצריך לחלוץ של ראש, ויניחן כסדרן. עכ"ל. הנה ז"ל הלק"ט שם, שאלה, מי ששכח והניח תפלין של ראש קודם תפלין של יד מהו. תשובה, שמעתי שנהגו בצפת שאם פגע בשל ראש תחלה היה מניחן בברכה, וחוזר וחולצן, וחוזר ומניחן כסדרן, וייטב בעיני הדבר. וכן כאן כשאירע לו כך יסיר תפלין של ראש וחוזר למצותן כסדרן, אבל אם לא היה לו תפלין של יד, והיה לבוש תפלין של ראש, ואח"כ הביאו לו של יד, למה יסירנה. ע"כ. וזה שלא כמ"ש הרהמ"ח בשמו, שהרי באופן האחרון כתב שא"צ לחלוץ התש"ר כי למה יסירנו, והוא נידון הרהמ"ח. ותנא דמסייע ליה להלק"ט הוא רבינו מאיר המעילי בספר המאורות בהל' קטנות (עמוד שס) שכתב, אם יש לו הכרח, כגון שמתיירא שמא לא יהיה לו שהות ללכת לבהכ"נ קודם שיתחילו להתפלל, או מפני טעם אחר, רשאי להקדים ולהניח תפלה של ראש ויברך עליה על מצות תפלין, ואח"כ בבואו לבית הכנסת יניח של יד, ויברך עליה להניח תפלין. עכ"ל. ומוכח שאין צריך לחלוץ תש"ר כדי שיניחן כסדרן. וכדברי הלק"ט בנידון האחרון שלו. ומרן החיד"א בברכי יוסף (סי' כו סק"א) כתב בשם מהר"י מולכו בתשובה כת"י, שאף מי ששכח והניח תפלין של ראש קודם תפלין של יד, א"צ להסירה, כיון שיצא י"ח מצותה. ע"כ. וכן פסק בספר קשר גודל (סי' ג אות ג). וכן מצאנו להגאון מהר"ש גרמיזאן בשו"ת משפטי צדק (סי' א עמוד ג), שאם שכח והניח תפלין של ראש תחלה ובירך עליו, יניח תפלה של יד מיד, שאע"פ שלא הניחן כסדרן אינו מעכב, אלא שלא עשה המצוה כתקנתה ושגיאות מי יבין. דאם איתא דטפי עדיף לחלוץ התפלין של ראש, כדי להניחן כסדרן, הא דקי"ל בש"ע (סי' כה ס"ו) שאם פגע בתפלה של ראש תחלה, צריך להעביר על המצוה, ויניח של יד תחלה, ואח"כ של ראש, אמאי לא אשמועינן רבותא, שאפילו אם כבר הניח של ראש צריך להניחן כסדרן להקדים של יד לשל ראש, וכ"ש אם פגע, אלא ודאי דבהניח בפועל של ראש תחלה, לית דינא ולית דיינא שאין לו להסיר של ראש, אלא יניח מיד תפלה של יד. ע"כ. (וכן הוכיח במישור בשו"ת אפרקסתא דעניא ח"ב (סי' א). ע"ש). וכן ראיתי בשו"ת כנסת ישראל ששון (דף יט ע"א) שג"כ כתב שא"צ לחלוץ תש"ר כדי לחזור ולהניחן כסדרן, אלא יניח מיד תפלין של יד בעוד שהתש"ר על ראשו. ע"כ. וכ"כ בספר שלמי צבור (דף לז ע"ב). וכ"כ הגאון ערך השלחן (סי' כה אות ו). ובסידור בית עובד (דיני הנחת תפלין אות כה). וכן פסק המשנה ברורה (סי' כה אות כב). ותנא דמסייע להו הוא רבינו מאיר המעילי בספר המאורות הנ"ל.
אמנם הרהמ"ח כאן סיים, שע"פ דברי האר"י ז"ל יש טעם רב להקדמת תש"י לתפלין ש"ר, ולכן יש להורות שיסיר את התפלין ש"ר מעליו, ויחזור ויניחם כסדרם. וחזר על זה בספרו רב פעלים ח"ג (סי' טל). [אך מ"ש ללמוד מזה לענין מי שטעה בעשי"ת ואמר באמצע ברכת "מודים", "ובספר חיים" במקום "וכתוב לחיים", שצריך לחזור ולאומרו במקומו, לפע"ד גם לדבריו לא קרב זה אל זה, כי בהקדמת תפלין של ראש, הרי היפך את הסדר ממה שנכתב בתורה, ובפרט שע"פ הסוד בודאי לא עשה כהוגן, כמ"ש הרדב"ז, ויש קפידא בדבר, אבל כאן כיון שכבר אמר "ובספר חיים" במקום "וכתוב לחיים", כבר גמר לבקש כל צרכו, ולמה יחזור לשאול. ודו"ק]. וכן פסק בבן איש חי (פרשת וירא אות כ). אבל הכף החיים (סי' כו סק"א), אחרי שהעלה כדברי הפוסקים שא"צ להסיר התפלה ש"ר, סיים, שאף לדברי האר"י ז"ל שנתן טעם להקדמת תש"י לשל ראש ע"פ הסוד, היינו דוקא לכתחלה להניחן על הסדר, אבל אם כבר טעה והיפך הסדר והניח תפלה של ראש תחלה, א"צ לחזור ולחלוץ תפלה של ראש כדי להניחן כסדרן. ע"ש. ודברי הפוסקים יכריעו, שא"צ להסיר התפלין של ראש מעליו. וכן פסק הפרי מגדים (סי' כה א"א ס"ק יא). וכן העלה בשו"ת קב חיים (סי' נד), והביא גם מהפרי מגדים (סי' תרפד), שכתב שהדין עם הט"ז שא"צ לסלקם. ע"ש. וכן העלה בשו"ת דברי רננה (סי' נג). ע"ש. וכן מסקנת הרב חלק לוי (סי' יד). ואף על פי שראיתי בשו"ת ירך אברהם (סי' טו) שהעלה בזה"ל: וגמרתי אומר שיש לחלוץ תפלין של ראש להניחן על הסדר, כי לפי סודן של דברים אין ראוי לשנות הסדר, כי הוא משנה סדרי בראשית, דמעלין בקדש ואין מורידין, וכמ"ש הרדב"ז ח"א (סי' תקכט), ואף שאין לנו עסק בנסתרות מ"מ כל מה דמצינן לתקן עבדינן. ע"ש. מ"מ כבר כתבנו בשם הרב כף החיים שאין מזה הכרח לענין דיעבד. ודברי הפוסקים עיקר, שא"צ לחלוץ התפלין של ראש, אלא יניח התפלין של יד בעוד התפלין של ראש עליו. ובתשובה לעיל (סי' ב) כתבתי עוד בנ"ד. ואכמ"ל.
הנה כי כן מה שסיים הרהמ"ח ע"פ דרכו, שאם לא היה לו טלית, והניח תפלין, ואחר שהניחן הביאו לו טלית, יסיר התפלין, וילבש הטלית תחלה ואח"כ יניח התפלין בלא ברכה, כדי שיקיים שתי מצות אלו כסדרן. כי יש טעם הכרחי ע"פ הסוד לקדימת הטלית לתפלין, כמ"ש בשער הכוונות דף ד ע"ב. ע"כ. אולם מרן הבית יוסף (ריש סי' כה) כתב, שאע"פ שבתפלין אם פגע בשל ראש תחלה, יעביר על אותה מצוה, ויסלקנה, ויניח תפלין של יד תחלה (כמ"ש בש"ע ס"ו), שאני התם דכתיב להדיא והיה לאות על ידך, ואח"כ ולטוטפות בין עיניך, ומוטב שיעביר על המצוה משיעבור על מה שכתוב בתורה בסדר הנחתן, משא"כ אם פגע בתפלין קודם הטלית, מניח התפלין תחלה, כי מה שהטלית קודמת אינה אלא משום אסמכתא בעלמא, (שמצות ציצית תדירה יותר מתפלין, שנוהגת בין בחול בין בשבת, וקי"ל תדיר קודם), ומוטב שתדחה האסמכתא משיעביר על המצוה. הילכך אם פגע בתפלין תחלה, יניח התפלין ואח"כ יתעטף בציצית. וכן פסק בש"ע. וא"כ כל שכן אם היה לבוש בתפלין שאין לו לחולצן כדי שיקדים הטלית לתפלין. ועוד שהרי כתב בבית יוסף שם וז"ל: ושמעתי בשם גדולי מקובלי ספרד דדוקא מי שאין לו טלית קטן בבגדו יתעטף בציצית קודם התפלין, אבל מי שלבוש טלית קטן, יניח תפלין תחלה ואח"כ יתעטף בטלית גדול, ונותנים טעם לשבח שכיון שלבש טלית קטן, ואח"כ מניח תפלין, הרי כבר קיים דברי הזוהר וכו'. אבל נהגו העולם להתעטף בציצית תחלה. ע"ש. וא"כ לדברי המקובלים עצמם אנו שלבושים טלית קטן, אין כל הכרח להקדים טלית גדול לתפלין, ורק מנהג בעלמא הוא להקדים הטלית. ומ"ש בזוהר (במדבר, דף קכ ע"ב), שאסור להקדים תפלין לטלית, צ"ל דהיינו כששתיהן מונחות לפניו, אי נמי כשאין לו טלית קטן מצוייץ, לפיכך אם פגע בתפלין קודם הטלית גדול, מניחן ואח"כ יתעטף בציצית. וכל שכן אם כבר הניח התפלין קודם טלית גדול, בודאי שא"צ לחולצן כדי להקדים טלית לתפלין. וכמ"ש הרמ"א בהגה, "שאם התפלין מזומנים בידו, ואין לו טלית, א"צ להמתין על הטלית, אלא מניח תפלין וכשמביאים לו טלית יתעטף בו". הילכך נ"ל שאם הקדים ולבש התפלין בודאי שלא יחלצם כדי להקדים הטלית. ואף שהכף החיים סופר (סי' כה אות ז) פסק שע"פ הסוד אפילו אם פגע בתפלין תחלה יעביר על המצוה, ויתעטף בציצית תחלה, ושכ"כ בבן איש חי (פרשת וירא אות ד), אין דבריהם מחוורים לחלוק על מרן ועל גדולי המקובלים. והעיקר נ"ל כמו שכתבנו. וזה ברור.
ה) ח"א חאו"ח סימן ד. אודות מי שלא היה לו תפלין של יד, והניח תפלין של ראש בלבד, ואחר שהניחו נזדמן לו תפלין של יד, האם יוכל להניחו מיד, או עליו לחלוץ התפלין של ראש, ויניח התפלין כסדרן, תחלה של יד ואח"כ של ראש. והשיב הרהמ"ח וז"ל: דבר זה מפורש בשו"ת הלק"ט ח"א סי' נג, ופסק שצריך לחלוץ של ראש, ויניחן כסדרן. עכ"ל. הנה ז"ל הלק"ט שם, שאלה, מי ששכח והניח תפלין של ראש קודם תפלין של יד מהו. תשובה, שמעתי שנהגו בצפת שאם פגע בשל ראש תחלה היה מניחן בברכה, וחוזר וחולצן, וחוזר ומניחן כסדרן, וייטב בעיני הדבר. וכן כאן כשאירע לו כך יסיר תפלין של ראש וחוזר למצותן כסדרן, אבל אם לא היה לו תפלין של יד, והיה לבוש תפלין של ראש, ואח"כ הביאו לו של יד, למה יסירנה. ע"כ. וזה שלא כמ"ש הרהמ"ח בשמו, שהרי באופן האחרון כתב שא"צ לחלוץ התש"ר כי למה יסירנו, והוא נידון הרהמ"ח. ותנא דמסייע ליה להלק"ט הוא רבינו מאיר המעילי בספר המאורות בהל' קטנות (עמוד שס) שכתב, אם יש לו הכרח, כגון שמתיירא שמא לא יהיה לו שהות ללכת לבהכ"נ קודם שיתחילו להתפלל, או מפני טעם אחר, רשאי להקדים ולהניח תפלה של ראש ויברך עליה על מצות תפלין, ואח"כ בבואו לבית הכנסת יניח של יד, ויברך עליה להניח תפלין. עכ"ל. ומוכח שאין צריך לחלוץ תש"ר כדי שיניחן כסדרן. וכדברי הלק"ט בנידון האחרון שלו. ומרן החיד"א בברכי יוסף (סי' כו סק"א) כתב בשם מהר"י מולכו בתשובה כת"י, שאף מי ששכח והניח תפלין של ראש קודם תפלין של יד, א"צ להסירה, כיון שיצא י"ח מצותה. ע"כ. וכן פסק בספר קשר גודל (סי' ג אות ג). וכן מצאנו להגאון מהר"ש גרמיזאן בשו"ת משפטי צדק (סי' א עמוד ג), שאם שכח והניח תפלין של ראש תחלה ובירך עליו, יניח תפלה של יד מיד, שאע"פ שלא הניחן כסדרן אינו מעכב, אלא שלא עשה המצוה כתקנתה ושגיאות מי יבין. דאם איתא דטפי עדיף לחלוץ התפלין של ראש, כדי להניחן כסדרן, הא דקי"ל בש"ע (סי' כה ס"ו) שאם פגע בתפלה של ראש תחלה, צריך להעביר על המצוה, ויניח של יד תחלה, ואח"כ של ראש, אמאי לא אשמועינן רבותא, שאפילו אם כבר הניח של ראש צריך להניחן כסדרן להקדים של יד לשל ראש, וכ"ש אם פגע, אלא ודאי דבהניח בפועל של ראש תחלה, לית דינא ולית דיינא שאין לו להסיר של ראש, אלא יניח מיד תפלה של יד. ע"כ. (וכן הוכיח במישור בשו"ת אפרקסתא דעניא ח"ב (סי' א). ע"ש). וכן ראיתי בשו"ת כנסת ישראל ששון (דף יט ע"א) שג"כ כתב שא"צ לחלוץ תש"ר כדי לחזור ולהניחן כסדרן, אלא יניח מיד תפלין של יד בעוד שהתש"ר על ראשו. ע"כ. וכ"כ בספר שלמי צבור (דף לז ע"ב). וכ"כ הגאון ערך השלחן (סי' כה אות ו). ובסידור בית עובד (דיני הנחת תפלין אות כה). וכן פסק המשנה ברורה (סי' כה אות כב). ותנא דמסייע להו הוא רבינו מאיר המעילי בספר המאורות הנ"ל.
אמנם הרהמ"ח כאן סיים, שע"פ דברי האר"י ז"ל יש טעם רב להקדמת תש"י לתפלין ש"ר, ולכן יש להורות שיסיר את התפלין ש"ר מעליו, ויחזור ויניחם כסדרם. וחזר על זה בספרו רב פעלים ח"ג (סי' טל). [אך מ"ש ללמוד מזה לענין מי שטעה בעשי"ת ואמר באמצע ברכת "מודים", "ובספר חיים" במקום "וכתוב לחיים", שצריך לחזור ולאומרו במקומו, לפע"ד גם לדבריו לא קרב זה אל זה, כי בהקדמת תפלין של ראש, הרי היפך את הסדר ממה שנכתב בתורה, ובפרט שע"פ הסוד בודאי לא עשה כהוגן, כמ"ש הרדב"ז, ויש קפידא בדבר, אבל כאן כיון שכבר אמר "ובספר חיים" במקום "וכתוב לחיים", כבר גמר לבקש כל צרכו, ולמה יחזור לשאול. ודו"ק]. וכן פסק בבן איש חי (פרשת וירא אות כ). אבל הכף החיים (סי' כו סק"א), אחרי שהעלה כדברי הפוסקים שא"צ להסיר התפלה ש"ר, סיים, שאף לדברי האר"י ז"ל שנתן טעם להקדמת תש"י לשל ראש ע"פ הסוד, היינו דוקא לכתחלה להניחן על הסדר, אבל אם כבר טעה והיפך הסדר והניח תפלה של ראש תחלה, א"צ לחזור ולחלוץ תפלה של ראש כדי להניחן כסדרן. ע"ש. ודברי הפוסקים יכריעו, שא"צ להסיר התפלין של ראש מעליו. וכן פסק הפרי מגדים (סי' כה א"א ס"ק יא). וכן העלה בשו"ת קב חיים (סי' נד), והביא גם מהפרי מגדים (סי' תרפד), שכתב שהדין עם הט"ז שא"צ לסלקם. ע"ש. וכן העלה בשו"ת דברי רננה (סי' נג). ע"ש. וכן מסקנת הרב חלק לוי (סי' יד). ואף על פי שראיתי בשו"ת ירך אברהם (סי' טו) שהעלה בזה"ל: וגמרתי אומר שיש לחלוץ תפלין של ראש להניחן על הסדר, כי לפי סודן של דברים אין ראוי לשנות הסדר, כי הוא משנה סדרי בראשית, דמעלין בקדש ואין מורידין, וכמ"ש הרדב"ז ח"א (סי' תקכט), ואף שאין לנו עסק בנסתרות מ"מ כל מה דמצינן לתקן עבדינן. ע"ש. מ"מ כבר כתבנו בשם הרב כף החיים שאין מזה הכרח לענין דיעבד. ודברי הפוסקים עיקר, שא"צ לחלוץ התפלין של ראש, אלא יניח התפלין של יד בעוד התפלין של ראש עליו. ובתשובה לעיל (סי' ב) כתבתי עוד בנ"ד. ואכמ"ל.
הנה כי כן מה שסיים הרהמ"ח ע"פ דרכו, שאם לא היה לו טלית, והניח תפלין, ואחר שהניחן הביאו לו טלית, יסיר התפלין, וילבש הטלית תחלה ואח"כ יניח התפלין בלא ברכה, כדי שיקיים שתי מצות אלו כסדרן. כי יש טעם הכרחי ע"פ הסוד לקדימת הטלית לתפלין, כמ"ש בשער הכוונות דף ד ע"ב. ע"כ. אולם מרן הבית יוסף (ריש סי' כה) כתב, שאע"פ שבתפלין אם פגע בשל ראש תחלה, יעביר על אותה מצוה, ויסלקנה, ויניח תפלין של יד תחלה (כמ"ש בש"ע ס"ו), שאני התם דכתיב להדיא והיה לאות על ידך, ואח"כ ולטוטפות בין עיניך, ומוטב שיעביר על המצוה משיעבור על מה שכתוב בתורה בסדר הנחתן, משא"כ אם פגע בתפלין קודם הטלית, מניח התפלין תחלה, כי מה שהטלית קודמת אינה אלא משום אסמכתא בעלמא, (שמצות ציצית תדירה יותר מתפלין, שנוהגת בין בחול בין בשבת, וקי"ל תדיר קודם), ומוטב שתדחה האסמכתא משיעביר על המצוה. הילכך אם פגע בתפלין תחלה, יניח התפלין ואח"כ יתעטף בציצית. וכן פסק בש"ע. וא"כ כל שכן אם היה לבוש בתפלין שאין לו לחולצן כדי שיקדים הטלית לתפלין. ועוד שהרי כתב בבית יוסף שם וז"ל: ושמעתי בשם גדולי מקובלי ספרד דדוקא מי שאין לו טלית קטן בבגדו יתעטף בציצית קודם התפלין, אבל מי שלבוש טלית קטן, יניח תפלין תחלה ואח"כ יתעטף בטלית גדול, ונותנים טעם לשבח שכיון שלבש טלית קטן, ואח"כ מניח תפלין, הרי כבר קיים דברי הזוהר וכו'. אבל נהגו העולם להתעטף בציצית תחלה. ע"ש. וא"כ לדברי המקובלים עצמם אנו שלבושים טלית קטן, אין כל הכרח להקדים טלית גדול לתפלין, ורק מנהג בעלמא הוא להקדים הטלית. ומ"ש בזוהר (במדבר, דף קכ ע"ב), שאסור להקדים תפלין לטלית, צ"ל דהיינו כששתיהן מונחות לפניו, אי נמי כשאין לו טלית קטן מצוייץ, לפיכך אם פגע בתפלין קודם הטלית גדול, מניחן ואח"כ יתעטף בציצית. וכל שכן אם כבר הניח התפלין קודם טלית גדול, בודאי שא"צ לחולצן כדי להקדים טלית לתפלין. וכמ"ש הרמ"א בהגה, "שאם התפלין מזומנים בידו, ואין לו טלית, א"צ להמתין על הטלית, אלא מניח תפלין וכשמביאים לו טלית יתעטף בו". הילכך נ"ל שאם הקדים ולבש התפלין בודאי שלא יחלצם כדי להקדים הטלית. ואף שהכף החיים סופר (סי' כה אות ז) פסק שע"פ הסוד אפילו אם פגע בתפלין תחלה יעביר על המצוה, ויתעטף בציצית תחלה, ושכ"כ בבן איש חי (פרשת וירא אות ד), אין דבריהם מחוורים לחלוק על מרן ועל גדולי המקובלים. והעיקר נ"ל כמו שכתבנו. וזה ברור.
