לרפואת אלישע גבריאל בת טובה
There are two ways of viewing our search for happiness [and we ALL want to be happy]. One is by viewing happiness as coming from sources outside of us. That is the way most people view happiness. If I have enough money, if I marry the right person and having a fulfilling marriage, if I like my job, if I live in a community in which I feel comfortable, if I have good health, if ... if ... if.... so many ifs. And, sweet friends, those ifs don't always pan out. That is why there are so many sad people around and we also find ourselves being sad at times.
There is another way. A better way. A truer way: We all have free will. This can and should catapult us to happiness. The very moment we desire good, we should be OVERWHELMED with happiness. It is in OUR hands. No ifs ands or buts about it. Completely one hundred percent in our hands. It doesn't matter what HAPPENS, what people are saying or doing or anything else. All that matters is that you have free will and can use it to desire what is good, holy and pure.
AHHHHHHHH!!:-)
When we have positive thoughts - we elevate all of the spiritual worlds that depend upon us. And we are filled with joy at this knowledge.
The pasuk says שמחו בה' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב - Be happy with Hashem and the tzadikim will exult and those of a straight heart will rejoice. If we have a לב ישר - a heart that desires the right things, we should be BRIMMING with joy!!! For that is all that is in our hands and all we can do.
The PROBLEM is that people don't appreciate this. People look at the bottom line - what did I DO? What did I ACCOMPLISH?? But that is an error - a potentially fateful error. The key is in our minds and hearts. What do we WANT?
That is what matters. [Obviously, we must do as much as we can but the results are not completely in our hands. Only our will is].
The Rav ztz"l writes:
שנואה היא העצבות, מפני שהיא נובעת ממקור היותר משחת שבדעות וברגשות. הידיעה, שהאדם בהתגלותו בתור בעל רצון, אופיו משתלם כולו בנקודת רצונו דוקא, האושר שלו הוא רצון טוב, כל קוי האושר וההצלחות הרוממות, שלב כל אדם כל כך עורג להם, אינם כי אם תולדות מנקודת חיים מלאים זו, נקודת הרצון הטוב הקדוש והבהיר,ובתוכן זה דומה האדם בחופשו ליוצרו, ליוצר כל, בחפצו המקיף והחפשי מכל מועקה, כשידיעה זו מתבררת, מיד מוצא האדם את עצמו מלא חדוה, מסולק מכל עצבות. הוא מכיר שהוא אינו צריך כי אם לאמץ את רצונו לטוב, וזה מסור בידו בכל עת ורגע, ותיכף כשרצונו מתעלה, הרי הוא מתעלה, וכל הספירות העולמיות התלויות בו מתעלות עמו. ואיך לא יהיה האדם מלא תמיד עז וחדוה, אם טובת הטובות, עושר העשירות, הצלחת ההצלחות, מסור ונתון בידו, והוא מושל בכל המכמנים הנפלאים האצורים באוצר נחמד ושמן זה. המחשבה שהאושר תלוי במה שהוא חוץ ליכלתו של האדם, ממה שהוא חוץ להוייתו, וחוץ לרצונו, מחשבת פגול הוא, רשעות וסכלות היא מרופדת. והיא מעוררת את כל התכונות השפלות וכל המדות הרעות שביסוד הרשעה, שכחת ד' וטובו, אורו וישעו, חכמתו חסדו וגבורתו. על כן ישרי לב שמחים תמיד, שמחו בד' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב.
[קובץ ג' נ"א]
