לרפואת אסתר רות בת נעמי שרה בתוך שח"י
The pasuk says:
יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל אֹיְבָי יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע.
All my enemies shall be ashamed and very frightened; they shall return and be ashamed in a moment.
The Malbim says:
"יבושו מאד כל אויבי", הבושה שלהם תהיה במאד מאד, רבה וגדולה מאוד, וגם
ב) הלא "אז יבהלו כל אויבי", כי גם ישיגם משפט אלהי ממעל, לכן טוב לפניהם כי "ישובו (רגע) יבושו רגע", שישובו תיכף ברגע הזאת ובזה ירויחו כי אך רגע יבושו, במה שיוכרחו להודות על האמת, ולא יבושו מאד, וגם לא יבהלו מפני העונש:
Their embarrassment will be very great and they will also be very frightened when they perceive Divine judgment. At that moment of embarrassment they will return and do teshuva. Once they do teshuva there will no longer be a reason for them to be embarrassed or afraid of punishement.
We see this notion of sinners being embarrassed in many places:
(ישעיהו כו יא): "ה'! רָמָה יָדְךָ בַּל יֶחֱזָיוּן, יֶחֱזוּ וְיֵבֹשׁוּ קִנְאַת עָם, אַף אֵשׁ צָרֶיךָ תֹאכְלֵם"
(ירמיהו יז יח): "יֵבֹשׁוּ רֹדְפַי וְאַל אֵבֹשָׁה אָנִי, יֵחַתּוּ הֵמָּה וְאַל אֵחַתָּה אָנִי; הָבִיא עֲלֵיהֶם יוֹם רָעָה, וּמִשְׁנֶה שִׁבָּרוֹן שָׁבְרֵם"
(מיכה ז טז): "יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבֹשׁוּ מִכֹּל גְּבוּרָתָם, יָשִׂימוּ יָד עַל פֶּה אָזְנֵיהֶם תֶּחֱרַשְׁנָה"
(תהלים ו יא): "יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל אֹיְבָי, יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע"
(תהלים לה ד): "יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי, יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיַחְפְּרוּ חֹשְׁבֵי רָעָתִי"
Why? What is so important about being embarrassed?
The gemara says [Brachos 12b] that if one does a sin and is embarrassed, ALL of his sins are forgiven. Why are ALL of his sins forgiven if he was embarrassed about one lone sin?
When one is entrenched in sin, he feels no embarrassment. It is part of him. When one disassociates himself from evil, he becomes embarrassed about what he did. It wasn't him. At that point he starts being embarrassed about all of his sins and is thus forgiven.
"הרעות כשהן מתעצמות בטבע הנפש להיות עצם מעצמיו, לא יוכל העושה הרע להרגיש כל רגש של בושה, שהרי כל הרעות הן לפי ערך כבודו שהושפל. אמנם, בהיות האדם מרומם בנפשו למעלה משפלות השחיתות, אז ישוב להתבייש בכל פועל רע, וצער הבושה ירשים יותר את תיעוב הרע וחשק הטוב שנחסר לו... מה שאין כן עז פנים שלא ידע בושת והרעות הם קנייניו העצמים, הוא לא יתמרק כדרך שמתמרקות הנפשות שרק מקרים רעים נטפלו להן ... עז פנים לגהינום ובושת פנים לגן עדן" (עין איה ברכות, פרק ראשון, קסט)
[See also Shaarei Teshuva 1/6 and Maharal Nesiv Hatshuva 5]
Another understanding of the pasuk is that when the enemies wanted to remove me from serving Hashem, and they brought upon me anguish and anger, I became strong against them and returned to Hashem through all of the veils and they will be embarrassed and all of the fear will be upon them. And the moment that they want to cause me to fall - they were IMMEDIATELY embarrassed and for even one moment they didn't overpower me. I was always awake against them and I emerged victorious.
"All my enemies shall be ashamed and very frightened; they shall return and be ashamed in a moment."
When your yetzer comes up against you - AT THAT MOMENT go on the attack and make sure you get the best of him. Make sure that he doesn't get you even for a minute!
