לע"נ מרת אסתר בת שמואל
לרפואת אסתר רות בת נעמי שרה
Continuing from the previous posts [explaining the gemara on Shabbos 89]:
Yitzchak argues that of the 50 years left [20 have already been deducted because the בית דין של מעלה doesn't judge people less than 20 years old], 25 of them were nights and should be deducted. So all Hashem has left to judge are 25 years.
The question is - How can we deduct nights? People sin at night too??!
Night time is not a time of social interaction [in the good old days before electricity, at which point night turned into day]. Thus, night is not a time when the Jewish people as a nation are sinning. During the day when we interact with each other some blemishes of the nation are revealed. But at night, all sins are personal and individual and don't relate to the nation as a whole. Since Hashem is judging us as a nation, Yitzchak rightfully argued that 25 years [which constitute the nights of 50 years] should be deducted from the judgment.
"דל כ"ה דלילותא, פשו להו כ"ה".
השב ואל תעשה לא יוכל בודאי לעקר את הנטיעה השרשית של הצביון הגמור של כנסת ישראל, שכבר הושלם תיאורו במחשבה העליונה, לפני כל תיאור ותכונה של כל מעשה בראשית. המחשבה בפנימיותה ודאי היא הולכת אחרי הטבע האיתן של הנשמה הכללית, שכל שאיפותיה הן למרום וקדוש מני עד. לא נשארו כ"א רשמי הפעולות הדוחפות ע"י החיים החברותיים. ע"כ יצאו הלילות, שהם למנוחה, למחשבה, להתיחדות פנימית ולסילוק התעוררות חברותית, מכלל הדברים שיכולים להגיע בהפרעם והתרועעם עד היסוד העצמי של האומה בכללותה. המקרים הבודדים של יחידים לא יוכלו לעלות בחשבון הכללי, רק התגלותה של התכונה הקבוצית של הכלל כולו, שכל פגמיו לא יוכלו להיות כ"א בדרך דחיפה מבחוץ, שהם באים רק ע"פ החיים הסואנים של הימים, שהאדם מסור בהם בכללותו. לא לחייו העצמיים כ"א לחיי הקבוץ והחברה האנושית. עכ"פ אין כאן ערך של חמשים שלמים, כ"א פשו להו כ"ה .
[עין איה אות קמ"א]
