לזכות שיינדי חנה בת מלכה, שה' ימלא כל משאלות לבה לטובה!!!
לרפואת אסתר רות בת נעמי שרה בתוך שח"י
לע"נ אלימלך בן ר' מנחם מנדל מלכיאל
In the gemara in Shabbos [89, quoted here], Hashem says to Yitzchak "Your children sinned". Yitzchak answers "My children and not your children? When they preceded נעשה to נשמע you called them בני בכורי and now they are my sons and not yours??"
Two questions:
1] It is interesting to note that when the Jews said נעשה ונשמע at Har Sinai, Hashem did NOT call them בני בכורי, but much earlier when they were still in מצרים!! So what does the gemara mean when it says that when the Jews said נעשה ונשמע Hashem called them בני בכורי?
Pilei Plaos!! What is going on here??
2] Also - why is it significant that they were called בני בכורי when they said נעשה ונשמע [which they weren't - but that is what the gemara says]. Yitzchak could have just said that they were called בני בכורי so how can you [Hashem] call them my sons and not yours?? Why is it important that they said נעשה ונשמע. All Yitzchak is trying to prove is that we are Hashem's children and for that בני בכורי suffices?!
Every person has two parts to him or her. 1] His essential identity and self. That is immutable and unchanging regardless of the circumstances. 2] External behaviors and actions that aren't necessarily a reflection of their true selves.
Yes, said Yitzchak, the Jews sinned. But that is not who they truly are. The true most essential expression of their being and persona was revealed at Har Sinai when they said first said נעשה - we will do. No questions asked. Then נשמע - we will hear and hear and hear. Always ready to fulfill the will of our Father and Creator. That is who we truly are. Hashem already said בני בכורי much earlier but this was only revealed in a concrete way when we said נעשה ונשמע.
So Yitzchak's argument was that they remain your children no matter what because they revealed their true connection to you at Har Sinai that you already knew about before when you said בני בכורי.
AHHHHHHHHHHHH!!!!
In the sefer Ayn Ayah, the Rav writes as follows:
א"ל, רבש"ע, בני ולא בניך, בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע קראת להם "בני בכורי", עכשיו בני ולא בניך.
העיקר המהותי הוא המכריע בהערכת המציאות. התוארים החצוניים והמקריים הם תמיד דברים טפלים ועוברים, והערך הנכון של כנסת ישראל לא יוכל להיות מוכר משום הופעה היותר עליונה שבברואים, כ"א מרום המעלה של טוהר העליון, שהוא תוכן עליית מחשבתן של ישראל. והכרה זו נתגלתה בעת המוכשרה להגילוי העצמי, וזו השעה היתה שעת הופעת דור המדבר בסגולתו העליונה. שנתגלתה בזמן מתן תורה, שנחשפה אז הנשמה הישראלית כפי מה שהיא בעצמותה, באחדותה, בחטיבותה המיוחדה, "ויחן שם ישראל נגד ההר" 1 , בהכנה מוכרה של "ממלכת כהנים וגוי קדוש" 2 . אז, בעת חשיפת הצורה העצמית, הוכר כי מולדתה של הנשמה הישראלית והטבעת כל הוייתה אינה אחרת כ"א הופעתה של התשוקה האלהית הכמוסה, החיה בתוכה בצורה יותר עזיזה ויותר תופסת מקום מכל הויה ומכל חיות שבכל יצור נברא שבעולם, והעצם לא יוכל להשתנות. והראשית המחשבתית הזאת, שהיא התכונה האידיאלית של חפץ אלה בעולמו בכלל, מקור החכמה של אור הקודש, שלא יוכל לקבל מעולם שום שינוי, תמורה וחלישות, ע"כ הם כמאז גם עתה בניך, בניך ולא בני . ולא יוכל להיות גם אחרי שנתגלו מאורעות מקריים המכסים את אור האמת של המהות הפנימית של עוצם הויית נשמתם התוכית, שיקראו ביחש אחר, ביחש ירוד מהמעלה האלהית העליונה. א"כ, הערך היסודי נשאר שהם "בני אל חי" 3 . ולגבי עשירות מופלגה זו, כל דלדול וכל עניות חצונית כלא נחשב 4 . לגבי אור עולם זה, שזיוו מבהיק מראש מקדמי עולם עד אחרית ים וקץ כל תכלה, כל חושך לא יחשיך. ובעינו נשאר החזון העליון, שהוא קורא לישראל "בני בכורי" , בשם ד' אל עולם 5 , קדוש ישראל לנצח.
.1 שמות יט, ב. .2 שם שם, ו. .3 הושע ב, א. .4 דניאל דף לב. ועיין יומא כ, ב. .5 בראשית כא, לג.
[עין איה עמ' 226]
