חשוקי חמד מגילה דף ה עמוד א
איחר לקריאת המגילה האם ישמע ברוב עם בלא הברכות או שיקרא ביחידות
שאלה. מי שאיחר לבית הכנסת, והגיע כאשר הקורא כבר גמר הברכות, מה עדיף שישמע את המגילה ברוב עם, בלא ברכותיה, או שמא ילך ויקרא ביחידות עם הברכות?
תשובה. שמעתי ממו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאם אינו יכול לשמוע את הברכות בציבור, יברך ויקראנה ביחידות, דהברכות הם חיוב מעיקר הדין, כמו ששנינו ערום לא יתרום, כיון שאינו יכול לברך משום ולא יראה בך ערות דבר, ולכן גם לא יתרום, משא"כ הקריאה בציבור היא רק מעלה.
אבל אם יוכל לברך את הברכות, ולקרוא מחומש את תחילת המגילה, עד מקום שהש"ץ קורא יעשה כן, דכתב הביאור הלכה (סימן תרצ ד"ה דוקא) דאם חסר אפילו בתחילתו כמה פסוקים, יכול לקרוא מתוך חומש. עוד נראה דגם אם יכול לשמוע את המגילה בתחילה מן החזן ולברך בין הפרקים, יעשה כן, כמבואר במשנ"ב (סימן תרצב סק"ו) דברכות אין מעכבות, ויכול לברך בין הפרקים. וביאר בשער הציון (סק"ז) הטעם דלא חמיר מקריאת שמע דקיי"ל דבין הפרקים שואל מפני הכבוד.
והנה בספר אור החמה (לגר"ז קרויזר שליט"א על השו"ע שם), הקשה דלא דמי לקריאת שמע שמותר שאילת שלום רק בבין הפרקים, דשאילת שלום לא שייכי כלל לקריאת שמע, לכן אסור לשאול באמצע הפרק, משא"כ ברכת המגילה שהיא ממין המגילה למה תחשב להפסק. ועוד הרי מחוייב לברך על כל פסוק ופסוק ולמה יקרא עד בין הפרקים בלי ברכה. ונראה לתרץ דהברכה שיברך בין הפרקים תעלה לו גם על העבר, על כל מה שקרא עד עתה, כמו שבטלית קטן לא מברכים בבוקר עד שמברך על הטלית גדול, שברכתו עולה לו גם על הטלית קטן לשעבר. וכן בסוכה כתב השו"ע (סימן תרלט ס"ח) שנהגו שאין מברכים אלא בשעת אכילה, וכתב המשנ"ב (ס"ק מו) שהברכה על האכילה פוטרת גם את העבר.
איחר לקריאת המגילה האם ישמע ברוב עם בלא הברכות או שיקרא ביחידות
שאלה. מי שאיחר לבית הכנסת, והגיע כאשר הקורא כבר גמר הברכות, מה עדיף שישמע את המגילה ברוב עם, בלא ברכותיה, או שמא ילך ויקרא ביחידות עם הברכות?
תשובה. שמעתי ממו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאם אינו יכול לשמוע את הברכות בציבור, יברך ויקראנה ביחידות, דהברכות הם חיוב מעיקר הדין, כמו ששנינו ערום לא יתרום, כיון שאינו יכול לברך משום ולא יראה בך ערות דבר, ולכן גם לא יתרום, משא"כ הקריאה בציבור היא רק מעלה.
אבל אם יוכל לברך את הברכות, ולקרוא מחומש את תחילת המגילה, עד מקום שהש"ץ קורא יעשה כן, דכתב הביאור הלכה (סימן תרצ ד"ה דוקא) דאם חסר אפילו בתחילתו כמה פסוקים, יכול לקרוא מתוך חומש. עוד נראה דגם אם יכול לשמוע את המגילה בתחילה מן החזן ולברך בין הפרקים, יעשה כן, כמבואר במשנ"ב (סימן תרצב סק"ו) דברכות אין מעכבות, ויכול לברך בין הפרקים. וביאר בשער הציון (סק"ז) הטעם דלא חמיר מקריאת שמע דקיי"ל דבין הפרקים שואל מפני הכבוד.
והנה בספר אור החמה (לגר"ז קרויזר שליט"א על השו"ע שם), הקשה דלא דמי לקריאת שמע שמותר שאילת שלום רק בבין הפרקים, דשאילת שלום לא שייכי כלל לקריאת שמע, לכן אסור לשאול באמצע הפרק, משא"כ ברכת המגילה שהיא ממין המגילה למה תחשב להפסק. ועוד הרי מחוייב לברך על כל פסוק ופסוק ולמה יקרא עד בין הפרקים בלי ברכה. ונראה לתרץ דהברכה שיברך בין הפרקים תעלה לו גם על העבר, על כל מה שקרא עד עתה, כמו שבטלית קטן לא מברכים בבוקר עד שמברך על הטלית גדול, שברכתו עולה לו גם על הטלית קטן לשעבר. וכן בסוכה כתב השו"ע (סימן תרלט ס"ח) שנהגו שאין מברכים אלא בשעת אכילה, וכתב המשנ"ב (ס"ק מו) שהברכה על האכילה פוטרת גם את העבר.
