הקורא את המגילה בי"ג האם יכול לצרף קטנים למנין
שאלה. כתב השו"ע (סימן תרפח ס"ז) המפרש בים והיוצא בשיירא ואינו מוצא מגילה להוליך עמו, יקראנה בי"ג או בי"ב או בי"א בלא ברכה, וכתב המשנ"ב (סק"כ) דשלא בזמנה צריך עשרה. האם יכול לצרף קטנים לעשרה?
תשובה. כתב המשנ"ב (הנ"ל) שאפשר דסגי בקטנים להשלים לעשרה, הואיל והוא רק משום פרסומי ניסא. ויש להעיר ממה שכתב השו"ע (סימן תרצ סעיף יח) שהקורא מגילה בי"ד ובט"ו באדר, צריך לחזור אחר עשרה, וכתב הרמ"א ויש להסתפק אם נשים מצטרפות לעשרה, וכתב המשנ"ב (ס"ק סג) דמדלא הסתפק הרמ"א אף בקטנים משמע דס"ל דקטנים בודאי אין מצטרפים לעשרה. ולכאורה דברי המשנ"ב סותרים עצמם, וכבר העיר על הסתירה בשונה הלכות (סימן תרצ ס"ג) וכתב דצע"ק.
ואולי אפשר לתרץ, דשלא בזמנה דבעי עשרה טעמו הוא, שלא יחשבו שהוא לומד תנ"ך ואירע לו פרק זה באותו יום, ולכן כשקורא באסיפת עשרה מוכח דאינו לומד כעת אלא קוראה לשם מצות קריאת המגילה, ובזה מהני גם קטנים. משא"כ בי"ד ובט"ו שידוע לכולם דפורים היום, ואינו זקוק לראיות וסימנים, אלא דכל מצוה הנעשית בעשרה יש בה הידור ופרסום נס, בזה בעינן י' בני חיובא ולא קטנים. ולכן הקורא בימי י"א י"ב י"ג, יכול לצרף עשרה קטנים, אבל בי"ד וט"ו אולי נשים מצטרפות לעשרה אבל לא קטנים.
חשוקי חמד
