The Mishna asks why the parsha of שמע is said before the parsha of והיה אם שמוע and answers that first one accepts upon himself the yoke of heaven [expressed in the first paragraph] and then the yoke of mitzvos.
The QUESTION is strange. Like, in the Torah the parsha of שמע precedes the parsha of והיה אם שמוע so that ALONE is a logical reason to say it first??!
The explanation is that even in the Torah והיה אם שמוע should come first because first one must fulfill the mitzvos which sets him on the straight and narrow path and only then say שמע. So why is שמע first?
The answer is that we have a tradition and faith to accept the yoke of Heaven which preceded the mitzvos and that is incumbent upon all. So it is even MORE fundamental to say שמע and thus it goes first.
"אר"י בן קרחה, למה קדמה פרשת שמע לוהי' אם שמע, אלא כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואח"כ יקבל עליו עול מצות".
כבר העירו המפרשים, שא"צ טעם למה קדמה פרשת שמע לוהי' אם שמוע, שהרי קדמה בתורה. אלא שהי' נראה לפי סידור הטבע להקדים "והי' אם שמע", שתכלית הכונה מ"שמע" היא להגיע אל שלמות הכרת ד', ובזה פשוט שאינו יכול לבא אם לא ירגיל עצמו תחילה במצות, המיישרים דרכיו של אדם ומטהרים מדותיו ודעותיו, א"כ הי׳ ראוי "שמע" להתאחר אחר "והי' אם שמע". אך כ"ז הוא רק לענין שלמות ההכרה, אבל דבר השוה לכל נפש הוא להקדים קבלת עול מלכות שמים, מצד האמונה והקבלה של מורשה קהלת יעקב, זה יכול להיות גם מחויב להיות קודם לקבלת עול מצות.
