שו"ת דברי יציב ליקוטים והשמטות סימן ב
ב) וראיתי במגן גבורים סק"ט ביישוב קושיית הב"ח והט"ז על מ"ש המחבר שלא יברך ברכה לבטלה ואמאי לא אמרינן משום חשש שמא ילבש טלית בת חיובא בלא ציצית ויעבור על מצות עשה, ותי' דהא דמחמרינן לבדוק ולא סמכינן על החזקה היינו משום דחוטי הציצית עלולים להתקלקל ומעותדים לכך, ובגיטין כ"ח שמא מת לא חיישינן שמא ימות חיישינן והטעם דשמא ימות אינו סותר לחזקת חי כיון שמעותד הוא למות, ולזה בשלמא מחמת חשש ברכה לבטלה שמברך קודם העיטוף על המצוה שיעשה אחר כך א"כ בזה אם נחוש שמא יתקלקלו קודם שיתעטף בה ויהיה למפרע ברכה לבטלה אין אנו סותרין חזקתו כלל כיון דמעותד הוא להתקלקל, משא"כ לחוש על ביטול מ"ע דציצית שזה לא יהא רק אחר שכבר מלובש ומעוטף וכיון דהחזקה מחזקת דעד עתה הם מתוקנים כדינו א"כ בכל רגע ורגע שילך בלא בדיקה אין חשש כלל דסמכינן על החזקה שיש בה ציצית כדינו עיין שם. ולא זכיתי להבן כלל, דאם החשש שיתקלקל בין הברכה לעיטוף הלא על זה אינו מועיל כלום בבדיקה שעושה קודם הברכה ועל כרחו צריך לסמוך על החזקה, ואילו בנוגע לחשש שמא נתקלקל כבר מקודם מה החילוק בין ברכה למצות עשה דציצית, וצ"ע.
ב) וראיתי במגן גבורים סק"ט ביישוב קושיית הב"ח והט"ז על מ"ש המחבר שלא יברך ברכה לבטלה ואמאי לא אמרינן משום חשש שמא ילבש טלית בת חיובא בלא ציצית ויעבור על מצות עשה, ותי' דהא דמחמרינן לבדוק ולא סמכינן על החזקה היינו משום דחוטי הציצית עלולים להתקלקל ומעותדים לכך, ובגיטין כ"ח שמא מת לא חיישינן שמא ימות חיישינן והטעם דשמא ימות אינו סותר לחזקת חי כיון שמעותד הוא למות, ולזה בשלמא מחמת חשש ברכה לבטלה שמברך קודם העיטוף על המצוה שיעשה אחר כך א"כ בזה אם נחוש שמא יתקלקלו קודם שיתעטף בה ויהיה למפרע ברכה לבטלה אין אנו סותרין חזקתו כלל כיון דמעותד הוא להתקלקל, משא"כ לחוש על ביטול מ"ע דציצית שזה לא יהא רק אחר שכבר מלובש ומעוטף וכיון דהחזקה מחזקת דעד עתה הם מתוקנים כדינו א"כ בכל רגע ורגע שילך בלא בדיקה אין חשש כלל דסמכינן על החזקה שיש בה ציצית כדינו עיין שם. ולא זכיתי להבן כלל, דאם החשש שיתקלקל בין הברכה לעיטוף הלא על זה אינו מועיל כלום בבדיקה שעושה קודם הברכה ועל כרחו צריך לסמוך על החזקה, ואילו בנוגע לחשש שמא נתקלקל כבר מקודם מה החילוק בין ברכה למצות עשה דציצית, וצ"ע.
