Tuesday, November 24, 2020

What Does It Mean That Hashem Is Above And Not Bound By Time?

Stephen Hawking the world-famous physicist and cosmologist was often asked if there is a G-d. He answered that there can't be. The reason is that before the world came into being there was no time so how could here be a G-d? EVERYTHING must come into existence within the framework of time.  

It turns out that the same god that Hawking didn't believe in - we don't believe in either!! Hashem precedes everything - even time! בראשית ברא אלקים means that Hashem created the beginning. Only at the moment of creation did time come into existence. 

The Rambam teaches that the fourth principle of faith is that Hashem preceded everything:

הקדמות - והוא שנאמין כי זה האחד האמור, הוא קדמון בהחלט; וכל הנמצא זולתו בלתי קדמון בערכו אליו. והראיות על זה בכתבי הקודש רבות. והיסוד הרביעי הזה, מורה עליו מה שנאמר: מעונה אלוהי קדם (דברים לג:כז).

How do we understand this? 
Says the Rambam [Moreh Nevuchim 2-13]

דעות האנשים בקדמות העולם או חידושו לכל מי שיאמין שיש שם אלוה נמצא - הם שלש דעות:

AMONG those who believe in the existence of God, there are found three different theories as regards the question whether the Universe is eternal or not.

הדעת הראשון - הוא דעת כל מי שהאמין תורת 'משה רבינו ע"ה' - הוא שהעולם בכללו - רצוני לומר כי כל נמצא מלבד האלוה ית' - האלוה המציאו אחר ההעדר הגמור המוחלט ושהאלוה ית' לבדו היה נמצא ולא דבר בלעדיו לא מלאך ולא גלגל ולא מה שבתוך הגלגל; ואחר כן המציא כל אלה הנמצאות כפי מה שהם ברצונו וחפצו לא מדבר; ושהזמן עצמו גם כן מכלל הנבראים - כי הזמן נמשך אחר התנועה והתנועה - מקרה במתנועע; והמתנועע ההוא בעצמו אשר הזמן נמשך אחר תנועתו - מחודש והיה אחר שלא היה; ושזה אשר יאמר היה האלוה קודם שיברא העולם - אשר תורה מלת 'היה' על זמן - וכן כל מה שיעלה בשכל מהמשך מציאותו קודם בריאת העולם המשך אין תכלית לו - כל זה שיעור זמן או דמות זמן לא אמתת זמן; כי הזמן - מקרה בלא ספק והוא אצלנו מכלל המקרים הנבראים כשחרות וכלובן ואף על פי שאינו ממין האיכות אלא שהוא בכלל - מקרה דבק לתנועה כמו שהתבאר למי שהבין דברי אריסטו בבאור הזמן ואמיתת מציאותו:

First Theory.--Those who follow the Law of Moses, our Teacher, hold that the whole Universe, i.e., everything except God, has been brought by Him into existence out of non-existence. In the beginning God alone existed, and nothing else; neither angels, nor spheres, nor the things that are contained within the spheres existed. He then produced from nothing all existing things such as they are, by His will and desire. Even time itself is among the things created; for time depends on motion, i.e., on an accident in things which move, and the things upon whose motion time depends are themselves created beings, which have passed from non-existence into existence. We say that God existed before the creation of the Universe, although the verb existed appears to imply the notion of time; we also believe that He existed an infinite space of time before the Universe was created; but in these cases we do not mean time in its true sense. We only use the term to signify something analogous or similar to time. For time is undoubtedly an accident, and, according to our opinion, one of the created accidents, like blackness and whiteness; it is not a quality, but an accident connected with motion. This must be clear to all who understand what Aristotle has said on time and its real existence.


Hashem's existence beyond time is explained as follows:

כשאנו אומרים שקטגוריה של זמן איננה חלה על משהו, כוונתנו שאי אפשר להגיד עליו שברגע נתון הייתה לו תכונה מסוימת, או שברגע נתון אחר עמד ביחסים ידועים עם דבר כלשהו או פעל פעולה מסוימת. גם מחוץ לתחום התיאולוגיה ישנם עניינים שהזמן איננו חל עליהם, למשל, המספר 2. הטענה "בחצות היום המספר 2 קפץ מן החלון" אינה שקרית בלבד. היא אבסורדית מפני שהמספר 2 אינו ממין הדברים הנעים בחלל או פועלים בזמן. המשפט: "הבוקר בשעה 10 היה המספר 2 גדול מ-1 וקטן מ-3" הוא משפט אריתמטי אמיתי, אלא שהמלים "הבוקר בשעה 10" וזמן העבר "היה" אינם מתאימים. ביטויים אלה אינם משפיעים לא על אמיתות המשפט ולא על משמעותו. במשפט "הקב"ה פועל בזמן" יש סתירה הגיונית (הוא שקרי) ולא רק פרדוקס תיאולוגי (אמירת דבר אבסורדי ולא רלוונטי ביחס לאל). וחשוב ביותר להבדיל בין שני אלה.