סיפר אברך חסיד גור:הייתי אמור לעבור ניתוח מסוים ביום איסרו חג של פסח, בראשית חודש ניסן נכנסתי לקו"פ ובקשתי ברכה שהניתוח יעלה בהצלחה ולרפו"ש.
לאחר בירור מקיף על דבר הניתוח ומיהו הרופא המנתח וכו' פסק לי הרבי שאין צורך לקיים הניתוח ושאצור קשר אם הרופא לבטל את הניתוח...
כחסיד שלא שואל הרבה שאלות מיד בצאתי מן החדר יצרתי קשר עם הרופא והודעתי לו בשמחה גדולה על ביטול הניתוח..
עברו עלי ימי החג במנוחה ושלווה והנה אני נוסע לרבי ליו"ט שבעי של פסח, במוצאי החג נכנסתי לקבל ברכת פרידה . פונה אלי הרבי ואומר: שאלתי אותי לפני החג על ניתוח, חושבני שיש בכך צורך
תראה לסדר שמחר התקיים הניתוח...
יצאתי מבוהל מן החדר וכהרף עין יצרתי קשר עם הרופא ושאלתיו האם ישנה אפשרות שהניתוח התקיים מחר. ולהפתעתי נעניתי בחיוב, שאלתי את הרופא בתימהון והרי אני עצמי ביטלתי אותו...
צחקק הרופא ואמר דע לך שקודם שהתקשרת לבטל את הניתוח לפני החג. טלפן לכאן האדמו"ר מגור ואמר לי שברגעים הבאים פלוני יתקשר לבטל את הניתוח שלו, אל תתפלא על כך זה בשליחותי
פשוט רצוני שיעבור לו ימי החג בשלוות נפש ובמנוחה.
