כולם דיברו על מדת החסד והסבלנות שלו, שבאמת יש להתפעל ממנה. אבל על התורה שלו הסתפקו בזה שאביו אמר עליו דברים גדולים. הערתי כן לזה שעמד על ידי בהלויה, וענה הלה "רצון יראיו יעשה, וכל ימיו החביא את כוחו בלימוד" על משקל האימרא של הגר"ח על הח"ח.
ובאמת כל המספידים ניסו לרמז לדבר אחד שלא היו יכולים להגיד בגלוי. האיזור בה ממוקמת הישיבה שלו כבר אבדה את רוב היהודים שהתגוררו בה, ועכשיו היא מקום מלאה סינים וכל מודעות הרחוב הם בסינית. אלו היהודים שנשארו להתגורר שם הם הרבה קשיי יום, חולי נפש ובחורים מבוגרים, ועוד מסכנים. והוא היה מקדיש מזמנו היקר לכל אחד ואחד, מקשיב להערותיהם ונותן להם להפריע לו במעשיו. הוא באמת אהב להסתובב עם אנשים פשוטים יותר מעם אנשים מורמים, בכל המובנים.
שאלתי אותו שאלה אחת על הטלפון, בענין מציאות מסוימת, והוא ענה לי שהוא לא מכיר את המציאות כמו שאמרתי, ע"כ אינו יכול לענות. ובאמת אופיו לא חיפשה להתבטא כלל, והוה באמת ניחא ליה שהפסק תהיה ביד מישהו אחר. רק באופנים אלו שלא היה מנוס, וגדולי הרבנים סמכו עליו, היה נכנס לעובי הקורה. עכ"פ כן היה נראה לעומדים בחוץ.
