סיפר לי תלמיד מהישיבה שהיה נוכח בשעת מעשה שנגש אל רב דוד אדם קצת לפני מנחה לבקשת עזרה כספית לענין חשוב (המספר שמע באזניו את הבקשה). רב דוד לא ענה והראה באצבעו על אדם מסויים שעמד בקרבת מקום והתכונן לתפילה. לאחר התפילה נגש הראשון לזה שהצביע עליו ושטח את בקשתו בחשבו שרב דוד מכיר בו כבעל צדקה. האדם שאל כמה הוא צריך ואמר לו איזה סכום מאוד גבוה, הוא הוציא המחאה מכיסו, רשם את הסכום והלך. נגש הראשון חזרה לרב דוד להודות לו ושאל מי זה הנדיב הזה? ענה לו רב דוד: איני יודע, מעולם לא ראיתיו קודם לכן!