באחד מימי שהותו במיאמי ביטש נזדמן לר' אהרן קוטלר לעבור ברחוב על פני אחד המלונות המפוארים ביותר. האיש שליווה את רבינו הצביע על הבנין וסח לפי תומו שמחיר לינת לילה אחד ללא אוכל באותו מלון יוקרתי הוא מאתים דולר [סכום גבוה מאד לפי ערך הדולר בימים ההם] ורק עשיר מופלג יכול להרשות לעצמו את הלוקסוס הזה, תגובת רבינו על כך לא אחרה לבוא "התענוג שהעשיר משלם עבורו הלא הוא עצם העובדה שהעני אינו יכול להתארח כאן רק אני הגביר".