בגמרא מועד קטן דף ט איתא - רבי יונתן בן עסמיי ורבי יהודה בן גרים תנו פרשת נדרים בי רבי שמעון בן יוחי איפטור מיניה באורתא, לצפרא הדור וקא מפטרי מיניה. אמר להו ולאו איפטריתו מיני באורתא? אמרו ליה למדתנו רבינו תלמיד שנפטר מרבו ולן באותה העיר צריך ליפטר ממנו פעם אחרת וכו'. אמר ליה לבריה בני אדם הללו אנשים שיל צורה הם זיל גביהון דליברכוך ע"כ.
שבח זה אנשים של צורה אינו מצוי בחז"ל בדרך כלל ויש כאן דבר מיוחד שאנשים של צורה הם יותר שיייכים לענין של ברכה לבקש מהם ברכה.
הרבה מרבותינו ובעיקר בדברי מהר"ל ביארו את ענין הצורה. ידועים דברי הרמב"ן בתחילת התורה על הפסוק תהו ובוהו וחושך ע"פ תהום. ועולה מדבריו תהו זו מציאות שאינה מסוימת אלא אפשרויות. וזהו חומר דבר שאין בו מימוש בשום צד ולכן נקרא תוהו שאדם תוהה ומשתומם ולא יודע איזה שם לקרא לו. אי אפשר לומר מה הוא אלא רק מעורר תהייה.
ענין החומר הוא להשאר רק אפשרויות. בכל העולם החומר הוא הדבר המבוקש ביותר. אנשים צעירים הרגשתם טובה יותר מכיון שכל האפשרויות לפניהם אבל המכוון הוא הצורה כי אפשרות היא אינה מציאות. העולם הבא אין בו שום דבר בכח אלא רק מה שיש בו כיון שהוא עולם שכולו צורה. כל האפשרויות שייכות לעיוה"ז ובמציאות האמיתי של העוה"ב רק הצורה קיימת.
הגרמ"ש זצ"ל
