ומחוייבי מלקות אין מתכפר להם במיתתן או בלקייתן עד שיעשו תשובה ויתודו. דבר נפלא למדנו מהרמב"ם כאן, שאפילו חייבי מלקות שלקו, לא נפטרו בייסורים דמלקות, אף שחמורים וקשים מאד, שעלולים למות מייסורי מלקות וכמו שנבאר להלן בפרק זה, ומ"מ לא נתכפר אלא בתשובה, ומזה מבואר שאפילו אדם סובל ייסורים קשים ומרים בחייו, לא נתכפר בכך אם לא שב בתשובה, והדבר מוסר השכל, שייסורים לעוררו לתשובה ולגמר כפרתו, אבל אם לא שב בתשובה לא נתכפר בייסורים וכדמוכח ברמב"ם כאן במלקות שלא נתכפר אלא בתשובה (נא"ה).