ונשתחוה, ונשובה אליכם. ההשתחואה היא ההתעלות הנשמתית כלפי מעלה, שבאה בהבעה של השפלתה של תכונת החמר, או גם תכונת המוגבל לגמרי. ובידיעה זו, שהננו עומדים במאסר של הגבלה, נשובה אליכם, להשפיע עליכם ועל בני אדם כיוצא בכם מיסוד אורה של הקדושה והשלמות העליונה, במפעל הקדוש של המסירה הנפשית, הרוחית והנשמתית, לאל חי, הננו בזה שבים אליכם, לרומם ולעלה אתכם. ובעת ההופעה הרוממה, של רגשי הקודש המתלהבים, אשר דבר האב הקדוש לנעריו, לא חש כלל אי זה הבדל בין המצב הנפשי שלו, החושב לכאורה עוד להמשיך חיים קשורים בחמר, ובין המצב הנפשי של הבן, ההולך להפרד מחיי הגויה, להתעלות במרום הקודש העליון. הכל כאחד בא בשביל לכונן את מלוי כבוד ד' והופעת קדושתו בעולם, בכל הברואים ובכל היצורים כולם. ונשתחוה ונשובה אליכם.
ויקח אברהם את עצי העולה, וישם על יצחק בנו. אחרי ההופעה העליונה הזאת, של ראית המקום מרחוק, ראיה נבואית עליונה, התעלתה הנשמה הקדושה של האב הקדוש, בידיעה והכרה, ועמה נשמתו הקדושה של הבן הנקדש, בתכונה קדושה טבעית רוחנית, בהמשכה איתנה בכח הקדוש הגנוז, עד כדי הנטיה העמוקה לאחד את תשמישי הקרבן, עצי העולה, המקודשים, עם העולה המקודשת, הנשמה העולה בלהב אש קודש של האהבה העליונה, בצמאון אין קץ, לאל אלהי הרוחות. התאחדו כאן הפועל והנפעל במפעל המאחד הזה, כל אחד לפי מדתו. ויקח אברהם את עצי העולה, וישם על יצחק בנו.
