ויעלהו לעולה תחת בנו. ככל אותו החזון וככל אותו עז האהבה האלהית, אשר התלקחה בלבבו, בהיותו מוכן לפעל הקרבת בנו, באותה המדה עצמה העלה את האיל. לא פעל עליו השינוי הזה, החלוף של יצחק באיל, לקרר בכל דהו את כל אותו אור הגבורה וגובה הנשמה הפנימית, המצטרפת אל פעולת ההקרבה, כ"א העלהו לעולה תחת בנו, כדבר ד' שנגמר יסוד הצווי, וחדלה המשכת הפעולה בבנו, ולעומתה נכנס האיל, באותו כח התם וההתעלות הפנימית ממש, תחת בנו. על כל עבודה שעבד אמר יהי רצון כאילו נעשה בבני (מדרש), שבא מתוך כוון הרצון ותמימות המחשבה, שלא מצאה שום התפעלות של יחוסים טבעיים לשנות את העמדה הפנימית של הנשמה, בקשורה לאדון כל.
"דוקא משום שהיה מוכן לשחוט את בנו ממש נחשב לו האיל אחר כך תחת בנו, וכדברי מי שאמר שאיל אחר פירושו "נאך אן איל א צווייטער איל" [עוד איל איל שני] רק משום שהיה מוכן לעשות את יצחק לקרבן כאיל נחשב לו האיל אחר כך תחת בנו. [מרן רה"י]
