האדם צריך להכיר שהגורם המכאיב אותו הוא דמיון המחשבה אין הוא מסכן כפי שהמחשבה רוצה לרמות אותו ומה בכך אם אין לו שלימות של עניין זה או אחר האם בגלל זה הוא מסכן ומנודה מן העולם, והלא אלפי אנשים שסבלם גדול משלו חיים חיי שלוה ואינם נותנים על לבם לצער עצמם עד בלי די. כשמתחיל האדם לראות שהכאב שנלכד בו אינו אמת אלא שיש בקרבו שונא שבדבר קטן מתגבר עליו להכאיב אותו בכאבים עמוקים ועד שאול תוקד מרירות הכאב וכל זה ממחשבת דמיון הבל ורעות רוח.
[הרה"צ רא"פ זצ"ל]
