A Personal Thanksgiving Day

Today is my 40th birthday.

This means:

1] I am closer than I have ever been to that day when they will be shoveling dirt over my lifeless body and my soul will meet my Maker. SCARY!

2] I have been given a gift. Many gifts! Calculate 365 times 40 [how many days I have lived]. Then take the number of seconds a day and multiply by days I have lived. That's a LOT of seconds. A lot of heart beats. My heart hasn't stopped yet [except when the Mets almost lost the Series in '86 - but that was only for a coupla seconds]!!! How does my heart keep pumping? HASHEM PUMPS IT!!! I THANK THE DIVINE PUMPER. He has so many more important things to do yet he renews my existence every moment. And of course I can't forget about my healthy pancreas, lungs, kidneys, eyes, ears, brain, etc. etc. And my family. And....... And... A birthday is a VERY spiritual day. [I will not be eating turkey, though.]

3] Indeed the Talmud Yerushalmi says that on a persons birthday he has special spiritual power. So I will use it to bless EACH AND EVERY ONE OF YOU, that Hashem should fulfill ALL the wishes of your heart for the good and we should all see the geula shleima SPEEEEEDILY in our days. You should have good health and happiness and limitless bounty in gashmiyus and ruchniyus!!

I will now go down to the HOLY WALL and daven for you personally [if you are on my list] and for the world as a whole. What a zchus! I spent my birthday in the Old City of Yerushalayim!!

Be Wary

People often claim that charedi gedolim books make up stories that are just not accurate. Or, they embellish true stories to make them "better". This is true. Some stories really did not happen as told.

Recently, an academic scholar wrote a biography of the saintly Chazon Ish ztz"l. According to a scathing book review, on line here, the book is riddled with inaccuracies. So from here we learn, that the seemingly objective world of academia has no monopoly on truth.

In general, when you hear a story, it is worthwhile taking it with a grain of salt unless you verified the source as accurate. They are enough true woundrous stories about tzaddikim that we don't have to make up any new ones.

The Rebbe Shlita is very careful to tell stories that he either witnessed or heard firsthand from a reliable source. I have learned much from this practice.

Blessed Cholent

What bracha do you make on cholent?

Usually - hamotzi, because you eat it as part of the Shabbos morning [in Israel] or afternoon [in America] festive meal - followed by bentching and a deeeeeep sleeeeep!

But let's say you eat the cholent without bread. OK - you eat the cholent without bread. I said it! What bracha do you make?

Well, michdee [aramaic for "let's see]. The rule is that if you have a mixture of foods which includes a mezonos, everything is covered by the mezonos. Cholent which has barley [or other mezonos like kishka] should therefore be a mezonos. Case closed. Let's eat!

Not so fast. Some poskim say that since the cholent includes large significant pieces of potatoes and beans, a ha'adama would also be required. And if there is meat in there, then a shehakol as well. See Piskei Teshuvos Volume 2 page 810.

PS -While looking into this I found out that in hebrew, kishka is called מעיים ממולאים - stuffed intestines. I don't know about you but that sorta takes away my appetite:-).

The Secrets Of Chinuch

Rav Yisrael Zev Gustman was one of the greatest Rabbonim of the last generation. He died 20 years ago. This is a super-duper letter he wrote about chinuch yeladim from the latest Hamaayan journal. If you can't understand the original hebrew it's worth the effort to get someone to translate it for you. It is a combination of psychology, lomdus, halacha and mussar.

י"ז אייר תשמ"א, יום ה' לסדר אם בחקותי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם אותם.

לכבוד ר' מרדכי עמנואל שליט"א, קיבוץ שעלבים.

ראש הישיבה ר"י גוסטמן שליט"א קיבל את שאלתך בענין חינוך, וביקש ממני לכתוב לך את תשובתו.

הנה, ענין חינוך הבנים אינו רק מצוות עשייה, שהמצוה לעשות דבר, ובעשיית הדבר קיים המצוה; מצות חינוך היא מצוה לעשות פעולות להגיע אל תכלית, דהיינו להדריך ולהריח את הבנים ביראת ה' ובאהבתו, וישמח הבן בלימוד ובקיום המצוות, ולא יעשם רק כעול המוטל עליו מהוריו, אלא שתחילת לימודו יהיה באופן שהתלמיד ילך בדרך זו כל ימי חייו.

והנה, כשם שפרצופיהן של כל אחד אינם דומים זה לזה, כך דעותיהם ומידותיהם וכישרונותיהם של כל אחד הם טיפוס מיוחד, וצריכים חכמה גדולה וסיעתא דשמיא לחנך כל אחד לפי הדרך המסוגל לו, כמו שכתוב 'חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה'. ומפסוק זה אנו לומדים שני דברים. א: החנוך לנער הוא על פי 'דרכו', דהיינו שיש לכל נער דרך שמסוגל לו, והדרך בחינוך צריך להתאים לתנאים המוצרכים ליחיד. וב: 'גם כי יזקין' – שתכלית החינוך הוא שלא יסור ממנה גם כי יזקין.
כל ילד בהתפתחותו צריך למלמד, וגם צריך להתרגל בעבודה בעצמו, דהיינו שבעצמו ילמוד ויעשה מצוות ויתחנך ברגשי היראה. ועוד צריך ילד רך בשנים עיתים להתפתחות הגשמית, כמ"ש בבבא בתרא כא, א 'ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע', ועיין בתוס' ד"ה כבן שכתב כבן שש בבריא כבן שבע בכחוש. וכן כתב בספר החינוך מצוה תי"ט "וראוי לכל בן דעת שיתן לבו שלא להכביד על הילד בלימוד בעודנו רך האברים ורך הלבב, עד שיגדל ויתחזק כח לבו ותוקף אבריו ועצמותיו ימלאו מוח ויוכל לסבול יגיעת הלימוד". עכ"ל. והטעם בזה הוא פשוט כמו שכתבנו, שמצות החינוך אינה רק מצוות עשייה שעושים מעשה ונפטרים, אלא שמצות חינוך היא לעשות פעולות שגם כי יזקין לא יסור ממנה.

ועוד יש להוסיף במצות חינוך, שיש בה שתי מצוות. האחת, שהאב חייב ללמד את בנו לכל הפחות [וז"ל החינוך מצוה תי"ט] 'עד שידע לקרות בספר תורה ויבין פירוש הכתובים כפשוטן'. עכ"ל. ויש עוד מצוה, כמ"ש בקידושין דף ל, א 'ושננתם – שיהו דברי תורה מחודדים בפיך, שאם ישאל לך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד' וכו'. ופשוט דזהו בכל התורה כולה, כמ"ש שם שמלמדו 'מקרא משנה ותלמוד אגדות והלכות', שאל תגמגם אלא אמור לו מיד. ביאור הדבר, שאם לא לימדו לקרות בספר תורה על זה כתב החינוך שביטל מצות ושננתם ולא יצא ידי חובת המצוה כלל, אבל עד שילמדו כל התורה וידעה בלי גמגום עדין אביו מקיים מצות ושננתם, שהוא מצות חינוך. [ובאופן הלימוד בתורה עי' ברכות ו, ב רש"י ד"ה אגרא דפרקא ורש"י ד"ה אגרא דשמעתתא, ושם בדף מז, ב רש"י ד"ה שלא שימש ת"ח]. וכמו שהוא בלימוד תורה כן הוא ביתר הדינים שבמצות חינוך – דעד שיגיעו מעשיו ומידותיו למעשה אבות העולם שכך חשק ה' בהם עדיין הוא מקיים מצות חינוך, ולזה צריך שישים מגמתו ושאיפתו.

ועל פי זה מוסברת הברכה 'ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה' שאנו מברכים בה את הילדים. וקשה, איך נעיז פנינו לבקש בקשה גדולה כ"כ שיהיו כאפרים וכמנשה, ומדוע לא נברך אותם שיהיו כחפץ חיים זצ"ל, שבוודאי אושר גדול יהיה לנו אם בנינו יהיו כחפץ חיים? אלא ששאיפתנו צריכה להיות שיהיו כאבות העולם, ולזה אנו צריכים לתת מאוויינו ותכלית החינוך, ואם נשתדל שיהיו כאבות העולם - אז יהיו בני תורה, ואל לנו לוותר על כיוון ותכלית זה.
אבל לפי מה שביארנו שתכונות כל אחד שונות, וצריך חכמה מיוחדת לחינוך כל אחד, לפעמים צריכים נסיגה קטנה אחורנית בכדי להשיג אחר כך התקדמות גדולה קדימה. וכיון שכל ילד שונה מחברו, לכן לכל ילד ובכל מצב יש דרך אחרת, אבל העיקר הוא לדעת ולכוון בתחילה שסוף כל הדרכים יגיע אל התכלית המבוקש.

ועל פי זה נראה לפרש הגמ' בשבת קד, א שנדחקו בה כמה מפרשים, 'אמרי רבנן לריב"ל אתו דרדקי האידנא לבי מדרשא ואמרו מילי דאפילו בימות יהושע בן נון לא איתמר כוותייהו' וכו', עיין שם הסוגיא. והנה קשה, מה מלמדנו שצריך ללמד לדרדקי? ונראה שמשמיענו שבתחילת לימוד קטנים, כשהם דרדקי, כשמלמדם אלף בית, כבר מוסרים להם משלים שידיעתם הוא בסודות התורה הגדולים והמופלאים. דבשעת לימוד אלף בית אין התכלית רק אלף בית, וכשיזכה ללמוד חומש אז התכלית הוא ללמוד חומש וכן במשניות ובגמ', אלא שתחילת לימודו הוא על מנת ללמוד לאח"כ כל התורה כולה, ואפילו סודות שלא הודיעום בימות יהושע בן נון.

ולהאריך בדברים אלו צריך קונטרס מיוחד, ובפרט שכל יחיד הוא עולם מלא. לכן ישתדל שאופן הלימוד יהיה כזה המביאו לתכלית המבוקש כמ"ש.

וה' יצליח דרכו לגדל דור ישרים אשר צדיקים ילכו בו.

הכותב בשם הראש ישיבה ר"י גוסטמן שליט"א, מיכל ברניקר

Ezer Kinegdo

One of the many stories told about Rebbetzin Knievsky [from one of her grandchildren]:

One time one of her grandson's was having a bris outside of Bnei Brak. The Rebbetzin wanted to go so she asked her husband Rav Chaim if it's ok [he doesn't attend out of town brissim]. He asked her not to go. She insisted that she really wanted to and added "I'll be back by 10", whereupon Rav Chaim agreed.

The grandchild present during this exchange asked why she felt it necessary to ask him permission to attend her grandchild's bris and why he was opposed to her attending. She replied "Sabba says that he learns much better when I am home."

Rav Benny

Rav Benny Eisner was a rare Rebbe who genuinely loved his talmidim - even long after they left his yeshiva. He was a warm person, passionately in love with Eretz Yisrael, had a large family and no money but didn't seem to notice. When you are here in this world to elevate your soul, how much money you have in the bank loses importance. His home was often overflowing with students who left his home with both their bodies and souls satiated.

It is sad to know that he is no longer here.

Repetitious?

אבינו מלכנו עשה למען הרוגים על שם קדשך
אבינו מלכנו עשה למען טבוחים על יחודך
Our Father and King act for the sake of those who were murdered for your Holy Name.
Our Father and King act for the sake of those who were slaughtered for your Oneness.

WHAT IS THE DIFFERENCE? Are we saying the same thing twice??