I will note that Rav Kook was not a normal human being and his soul was by far the dominant part of being being, the body consisting of only a minute percentage of his persona, making his words descriptive of matters beyond the realm of mere verbal description. But it is nice to taste ruchniyus from someone who was so completely there even though we [meaning me] are light years away...
מודה
ראשית ההופעה של צהלת החיים מביאה עמה את השמחה העליונה בחדות הקודש, שהיא מתבטאת בכל מלא הודה בבטוי "ההודאה". הכרת התודה לאלהי עולם, אדון כל המעשים, המחיה חיים בטובו, היא אוצר הטוב, הכולל בקרבו את כל התוכן של מילוי החובה וכל התוכן של העידון הרוחני ממלוא תנובה האהבה בחוברת והנשמה מתנהרת בה ומתמלאה אורה ושמחה.
The initial appearance of the delight of life brings with it the elevated happiness of holy joy that is expressed in all its glory by the word הודאה - acknowledgement/thanks. Gratitude to the Eternal Gd, Master of all Creation, Who gives life in His goodness, is a treasury of goodness, containing within it both the fulfillment of an obligation as well as spiritual refinement filled with a bounty of love and the נשמה is illuminated by it and is filled with light and simcha.
ההוראה הלשונית של חובת הודאה, בבטוי "מודה" ביחוד, משותפת היא להודאה מגזרת תודה, הבאה מתוך הכרת הטובה של המיטיב, ומגזרת התודות והודאה על האמת. והדברים מתאימים זה לזה.
There is a lesson in the language of the obligation of הודאה: the particular expression of "מודה" is connected to הודאה in the sense of תודה, thanks, that comes from recognizing the good of a benefactor, and also in the sense of התוַדוּת, admitting and acknowledging truth.
And these two things fit together:
צהלת החיים הראשונה, הפוגשת את האדם בהקיצו משנתו ומוצא הוא לפניו עולם מלא וחדש בכל מלואו וטובו, היא מרימה את אור השכל הפנימי להכיר את אור החיים וזיוו ביסודו, ותחת ההשקפה העכורה החמרית, שהיא מוטבעת בטבע הבשר, מתעלה הרוח להשקפה אלהית צחה, לראות את נשמת אור חי העולמים ביפעת מפעלה.
That initial joy of life, which greets a person when he awakens from his sleep to find before him a fresh world of goodness and plenty, elevates the light of his mind to recognize the light of life and the radiance of its foundation, and in place of the murky material mindset which is etched into the nature of flesh, his spirit is elevated to a pure, G-dly perspective, to view the soul of the living light of the worlds in the splendor of its activity.
והאדם ברגש תודתו מודה הוא על האמת, ומקיים את עומק אמתתה של ההכרה הרוחנית, ומעיד על כל אור החיים והיש, שהוא נובע כלו ממעין הטוב ומקורו, ממקור חסד עליון, המשפיע שפעת חיים לכל המון עולמים וכל יצוריהם.
And man in his feelings of gratitude is admitting truth, and fulfilling the depths of the truth of spiritual recognition, and testifying that the light of life and existence all flows from the wellsprings of goodness and its Source, from the Source of chesed elyon, Who pours down the שפע of life upon all worlds and all creation.
