The Mystery Of אל תקרי

What does  אל תקרי - "don't read it this way but that way" mean? We all know, for example, ורב שלום בניך אל תקרי בניך אלא בוניך.

The Shlah Hakadosh says that there are two types of אל תקרי. One where there is an ostensible superfluity or other difficulty in the pasuk and in order to explain it we say אל תקרי which gives deeper insight into the usage of that word. For example, when the pasuk says וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך, the second mention  of the word בניך is superfluous because it could have said ורב שלומם and we would know that it is talking about the בנים. Therefore, the rabbis expounded the word בניך to mean בוניך.

Another example: The pasuk says שומר שבת מחללו and the rabbis say אל תקרי מחללו אלא מחול לו. The problem was that it should have said שומר שבת מחללה referring to Shabbos in the feminine. So the rabbis expounded that Shabbos brings mechila, even to an idolator.

Another category of אל תקרי is when the teaching was passed down from Sinai.

The Rambam says [Moreh Nevuchim 3/43] that אל תקרי is merely a poetic tool [כמליצת השיר] employed in order to help remember ideas but not an absolute, binding drasha. [Similar to an asmachta which we should really discuss at length ועוד חזון למועד].

The Maharatz Chayes in his Mavo Hatalmud asks on the Rambam's opinon from a gemara in Brachos [31]. The gemara says that one must daven with seriousness [בכובד ראש] because the pasuk says השתחוו לה' בהדרת קודש אל תקרי בהדרת קודש אלא בחרדת קודש and then the gemara rejects this and says that maybe the pasuk is to be understood simply as meaning בהדרת קודש and not בחרדת קודש and it means that one must dress up for davening. But according to the Rambam [who says that אל תקרי is like an אסמכתא], the simple meaning should not preclude an אל תקרי and it could mean both. So why does the gemara reject the אל תקרי on the grounds that the simple meaning is the correct way of understanding things?

Moreover, Chazal expound on the pasuk ושמרתם את המצות that one must not be lax in observing mitzvos. אל תקרי מצות אלא מצוות כדרך שאין מחמיצין את המצה כך אין מחמיצין את המצווה אלא אם באה מצווה לידך עשה אותה מיד. We see that the אל תקרי doesn't completely change the simple meaning of the pasuk [אין מקרא יוצא מידי פשוטו] because we know there is still a mitzva to guard the matzos making sure that they don't become chametz. In addition, we expound that one may be lazy in fulfilling mitzvos. [עי' כתב וקבלה שמות י"ב י"ז]

If so, what is that gemara's problem with saying אל תקרי בהדרת קודש אלא בחרדת קודש? It can mean both הדרת קודש - dressy clothing, and חרדת קודש - seriousness and submission? Why does the simple meaning have to preclude an additional layer of meaning as expressed in a אל תקרי

וצ"ע

[עי' אינצ. תלמודית ערך אל תקרי להרחבה ומקורות]

לזכות ידיד נפשי הרב אליעזר זאב שליט"א בן דבורה וכל בני ביתו, לברכה והצלחה בכל מעשי ידיו