Monday, September 12, 2016

Rebbe Tzadok On Life

לזכות אבשלום בן ר' שמחה!

Nature is Hashem's will so eat drink and be merry with the intention of fulfilling Hashem's will

כל הדברים הטבעיים הם עושים רצון השי"ת כמ"ש כל פועל ה' למענהו, לקילוסו... ולפיכך גם האדם כשעושה מעשים הטבעיים שהוא מוכרח בהם מצד טבעו נקרא הולך לעשות רצון קונו ויש מצוה בדבר. ובכלל גם כן אכילה ושתיה וזיווג שהוא בטבע כבכל בעלי חיים הטבעיים שאינם בחיריים... ולהיותך מכוין לכך רק בשביל רצון קונו שבראו כן, זה שאמרו בנדרים כ' דומה למי שכפאו שד, וזהו רצון קונו... (חלק ב צדקת הצדיק קעג עמוד ס)

A person must be aware of his limits and not exceed them but Hashem can expand his limits 

כשאדם מבקש על מעלה יש לו לבקש שלא יהיה יותר מגבולו, וכמ"ש "שוא ודבר כזב הרחק ממני", פירוש שוא דמיונות של תוהו ודבר היינו דברי תורה... שכשיעלה במדריגות שאינם לפי ערך כלי קבולו יבוא לגיאות ולשקר חס ושלום, ועל זה ביקש יעבץ "אם ברך תברכני והרבית גבולי", הגבול שלי תשמור שלא לצאת חוץ מגבול, כי כל אחד בעל גבול רק שבאותו גבול תתן ברכה ורבוי, כי ודאי ביד השי"ת להגדיל הגבול והכלי קיבול של האדם... (שם ריד עמוד צ)

Life parallels the week - From age 50 to 60 it is like Friday so a person should be preparing for Shabbos - 60 to 70 is like Shabbos so he should relax like on Shabbos and soak in the spirituality - From 70 and on the kedusha gets stronger

...ועל ידי תוספת הקדושה שבלב ניתוסף התעוררות לעשות מצות, וכך הולך מעלה מעלה... וע' שני האדם הם דוגמת ז' ימי המעשה, ומשנת נ' עד ס' דוגמת מעלי שבתא דבו עיקר ההכנה לשבת לזכות לקדושה דקבוע וקיימא גם בשביתה ממעשה והשתדלות, והוא בימי הזקנה מס' ועד ע', ששובת מהשתדלות ועבודה בפועל כל כך... אבל כפי טרחתו בערב שבת ובימי המעשה שלו כך השי"ת משפיע לו קדושה יתירה מלמעלה בלב באותן י' שני הזקנה בלא השתדלותו על דרך קדושת השבת בימים, להזוכים לטעום כל אחד לפי מה שהוא. והזוכה לגבורות פ' שנה באותן י' שנה הקדושה שבלב גוברת בו עוד יותר להיות דוגמת קדושת שבת שבתון דיום הכפורים, תרעא דחירו כשנת היובל אחר ז' שבתות השנים... (שם ישראל קדושים עמוד קה)

Two battle plans - 1] אכפיא - To OVERCOME and vanquish one's yetzer hara. 2] אתהפכא - To transform all of the negative into something holy. Not a war but peace between all of the conflicting parts of man.
    
...כי עיקר הגבורה בכבישת היצר, ויש ב' דרכי כבישה, לאכפייא ולאהפכא, ודוד המע"ה כבשו במלחמות שהרגו בתענית, והיו הכל יראים ממנו, כי כפי מה שהאדם כובש תאות גופו כך כל העולם נכבש לפניו. ושלמה המע"ה כל אשר שאלו עיניו לא אצל מהם, והלך אחר כל חמדות עולם הזה, אבל הכל בקדושה עם הידיעה שעל כל אלה יביאך האלקים במשפט, וכל תענוגיו היו דוגמת עונג שבת שהכל בקדושה... וזהו לאהפכא, שיהיה נעשה המר מתוק, וזהו השלום שהיה לו שלא היה צריך לניצוח מלחמה כלל... (חלק ד מחשבות חרוץ עמוד קעט)