החשק הוא כלי קבול להשראת שכינת השי"ת בקרב לבו, וזהו תרומת המשכן מאת כל איש אשר ידבנו לבו, דנדיבות הלב דבני ישראל על ידי זה הוא בנין המשכן דשכינת השי"ת בתחתונים ובזה הוא כל חד לפום מה דמשער בלביה שאינו דומה הרגשת א' משכן השי"ת בלבו לחבירו, כי כפי נדיבת לבבו בתגבורת חשקו להשיג כך הוא שכינת השי"ת... (חלק ב צדקת הצדיק עמוד קלא)
כי החשק הוא עיקר צורת האדם וחיות שבו, כי ביטול החשק משום דבר הוא מן הדוממים שאין לו חיות כלל, והחיות הוא החשק, וההבלא דגרמי הוא כולל כל החשקות שלו, ועל ידי חשקות דדברי תורה שפתי כהן וגו' ותורה יבקשו מפיהו דבק בקדושת ההבלא דגרמי, ועל ידי חשקות דזנות על ידי זה הוא מעלה בזכורו ההבלא דגרמי מצד הרע וחשקות דזנות שבהבלא דגרמי, ולכך עיקר הכישוף בנשים... (חלק ג דובר צדק עמוד קז)
...דידוע ים מורה תוקף החשק שאין לו שביעה, כמש"נ "כל הנחלים וגו' והים איננו מלא", והיינו חשק דעולם הזה שהוא מלא טרדות... וזהו המיון האומות שהוא כשאון ימים בשקיעה יתירה בכל חמדות עולם הזה שאין להם קץ, ועל כן הים ראה ארונו של יוסף שהוא ההגדרה מחמדות עולם הזה וינוס ונעשה יבשה. אבל זבולן הוא לחוף החול אשר בגבול ימים, והוא גבורה דמארך דכמלא חוטא דחול אין יכול לעבור, דזהו מצד מדת הגבורה המצמצמת לתאות ומשביח שאון ימים, ומאותו חול נעשה זכוכית לבנה הוא אספקלריא המאירה דמחוי להו יצחק הקב"ה בעיניהו... (חלק ה תקנת השבין עמוד לג)
כי החשק הוא עיקר צורת האדם וחיות שבו, כי ביטול החשק משום דבר הוא מן הדוממים שאין לו חיות כלל, והחיות הוא החשק, וההבלא דגרמי הוא כולל כל החשקות שלו, ועל ידי חשקות דדברי תורה שפתי כהן וגו' ותורה יבקשו מפיהו דבק בקדושת ההבלא דגרמי, ועל ידי חשקות דזנות על ידי זה הוא מעלה בזכורו ההבלא דגרמי מצד הרע וחשקות דזנות שבהבלא דגרמי, ולכך עיקר הכישוף בנשים... (חלק ג דובר צדק עמוד קז)
...דידוע ים מורה תוקף החשק שאין לו שביעה, כמש"נ "כל הנחלים וגו' והים איננו מלא", והיינו חשק דעולם הזה שהוא מלא טרדות... וזהו המיון האומות שהוא כשאון ימים בשקיעה יתירה בכל חמדות עולם הזה שאין להם קץ, ועל כן הים ראה ארונו של יוסף שהוא ההגדרה מחמדות עולם הזה וינוס ונעשה יבשה. אבל זבולן הוא לחוף החול אשר בגבול ימים, והוא גבורה דמארך דכמלא חוטא דחול אין יכול לעבור, דזהו מצד מדת הגבורה המצמצמת לתאות ומשביח שאון ימים, ומאותו חול נעשה זכוכית לבנה הוא אספקלריא המאירה דמחוי להו יצחק הקב"ה בעיניהו... (חלק ה תקנת השבין עמוד לג)
