A powerful moshol of Rav Dovid'l of Tolna זיע"א!!
בפסוק [ישעיה יב א] "ואמרת ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי ישב אפך ותנחמני" - נראה ביאור הפסוק עפ"י משל למה הדבר דומה, לאב שהיה לו בן יחיד והוא אהבו מאד והבן התנהג פעם שלא כהוגן והיכהו אביו מכה קלה על ידו, כעבור זמן מה התנחם האב על כי היכה את בנו ונתן לו דבר מתיקה בכדי לפייסו. לאחר מכן שב הבן לסורו ועשה מעשה חמור יותר מהמעשה הראשון ואביו היכהו שוב מכה רבה יותר שוב נתחרט האב על הכאתו ובכדי לפייסו קנה לו חפץ שהילדים משחקים בו. מאז עבר זמן מה והאב לא כעס יותר על בנו ואז פנה הבן אל האב ואמר אבא מתי כבר תכעס עלי עוד פעם ביודעו שכפי גודל המכה כן גודל הפיצוי אח"כ.
והנמשל הוא שלעתיד לבוא יתקיים בבני ישראל מקרא שכתוב "שמחנו כימות עניתנו" ולפום צערא אגרא, שלפי גודל הצער של בני ישראל בגלות, כן תהיה גודל הנחמה בביאת משיח צדקנו. אז יאמרו בני ישראל להשי"ת "אודך ה' כי אנפת בי" היינו שיודו לו על כך שכעס עליהם והגלם וציערם במשך ימי הגלות, אך יחד עם זאת יבקשו "ישב אפך" היינו שיוסיף עוד לכעוס עליהם כדי שיזכו ל"ותנחמני" כיון שלפי כמות הכעס כן תהיה גודל הנחמה כנזכר לעיל במשל.
