ברכות ה. - קל וחומר משן ועין, מה שן ועין שהן אחד מאבריו של אדם עבד יוצא בהן לחרות, יסורין שממרקין כל גופו של אדם על אחת כמה וכמה - כתב המנחת חינוך מצוה נ' אות ב' וז"ל נראה פשוט דאם האדון הרג לעבדו עכ"פ לא גרע מהזיקו בכ"ד ראשי אברים שהעבד יוצא בהן לחירות א"כ מכל שכן בהורגו דודאי פקע קנינו של רבו דמזיקו בכל גופו וביטל ממנו כל האברים עכ"ל וע"ש שהנפ"מ בזה דאם יצא לחרות גופו אסור בהנאה אך אם הוא עדיין קנוי לאדון גופו מותר בהנאה.
והוכיח כן מסוגיין דאיתא מה שן ועין שהן אחד מאבריו של אדם עבד יוצא בהן לחרות יסורין שממרקין כל גופו של אדם על אחת כמה וכמה ע"כ והיינו שגם מיתה אפשר ללמוד מק"ו משן ועין שאם השחית כל גופו יצא לחירות לא גרע מיסורין שממרקין כל גופו דילפינן ליה מק"ו.
