The Rambam writes [Teshuva 3/3]:
כל מי שניחם על המצות שעשה ותהה על הזכיות ואמר בלבו ומה הועלתי בעשייתן הלואי לא עשיתי אותן הרי זה איבד את כולן ואין מזכירים לו שום זכות בעולם שנאמר וצדקת הצדיק לא תצילנו ביום רשעו אין זה אלא בתוהה על הראשונות
וכשם ששוקלין זכיות אדם ועונותיו בשעת מיתתו כך בכל שנה ושנה שוקלין עונות כל אחד ואחד מבאי העולם עם זכיותיו ביום טוב של ראש השנה מי שנמצא צדיק נחתם לחיים ומי שנמצא רשע נחתם למיתה והבינוני תולין אותו עד יום הכפורים אם עשה תשובה נחתם לחיים ואם לאו נחתם למיתה:
Anyone who changes his mind about the mitzvot he has performed and regrets the merits [he has earned], saying in his heart: "What value was there in doing them? I wish I hadn't performed them" - loses them all and no merit is preserved for him at all as [Ezekiel 33:12] states "The righteousness of the upright will not save him on the day of his transgression." This only applies to one who regrets his previous [deeds].
Just as a person's merits and sins are weighed at the time of his death, so, too, the sins of every inhabitant of the world together with his merits are weighed on the festival of Rosh HaShanah. If one is found righteous, his [verdict] is sealed for life. If one is found wicked, his [verdict] is sealed for death. A Beinoni's verdict remains tentative until Yom Kippur. If he repents, his [verdict] is sealed for life. If not, his [verdict] is sealed for death.
What has the first halacha about regretting his merits to do wth the latter halacha about weighing the merits and sins on Rosh Hashana? Nothing!! So why are they in the same halacha??
