Torah And Bones

לע"נ אסתר בת ר' שמואל

The gemara in Brachos [18] says: 

Our Rabbis taught: A man who is carrying bones from place to place should not put them in a saddle-bag and place them on his donkey and sit on them, because this is a disrespectful way of treating them. But if he was afraid of heathens and robbers, it is permitted. And the rule which they laid down for bones applies also to a Torah scroll.

This is truly a wondrous gemara! The gemara compares the law of a holy Torah scroll and the bones of a dead person!

What is GOING ON??

There is a deeeep lesson here. When we keep the Torah it leads us to perfection. In the same vein, when we give respect to the bones of a dead person, it brings us to perfection. How so??

The body, philosophical speaking, is neutral. It could be used for good or for bad. If we follow the dictates of the intellect and soul then we will live ethical lives and our body will fulfill its purpose. This is parallel to the Torah. If we follow its dictates, then our bodies [and souls] will reach perfection. 

So indeed there IS a parallelism between bones and Torah. 

"וכדרך שאמרו בעצמות כך אמרו בס"ת".

השיווי של הנהגת הכבוד בס"ת לעצמות אדם, תלמדנו כי כאשר תכלית כבוד ס"ת הוא להוקיר את דבריה ולהיות חרד לקיים בפועל כל הכתוב בה, כדי שנגיע אל השלימות האמיתית. כן הכבוד הניתן לעצמות האדם במותו, תהי' לנו להוראה על ערך היחש שיש לגוף עם השכל האלהי השוכן בו. ומפני ששלימות השכל הוא דבר מושכל ומושג, נדע שכפי אשר תשיג ידינו להנהיג את הגוף על דרך שלימות בדרכי קודש וטהרה, יוסיף השכל אומץ. ע"כ גדלה מאד חובת השמירה לכל פרטי תורה הנוגעים [רובם] ככולם ביחש הגוף, מפני הקשר האמיץ שיש להעצמות הגופניות עם השכל הנקי, ותצא לנו תורה אחת, מכבוד עצמות כמכבוד התורה, להוסיף עז בדרכי ד', שהם חיים למוצאיהם ולכל בשרו מרפא [משלי ד' כ"ב].