שוב היה מעשה באחת הפעמים בם טייל הפני מנחם במקום מסויים כשבפתח אותו המקום נטפל אליו אדם תמהוני שלבושו מרופט וחזותו מבהילה. המשב"ק הפרידו בעדינות והאדמו"ר הקדוש החל בטיולו עם אחד ממקורביו. נענה האדמו"ר ואמר "א"א לדעת כלל אם הוא יהודי או גוי שחזותו אינה מוכיחה עליו וכיום שנתרבו בעוה"ר הגויים בישראל א"א לדעת מאומה". אחר שתיקה קצרה הוסיף וכה אמר "ש ללמוד מדברי הגמ' בחולין י"א יסוד נפלא בעין טובה דאיתא התם דלולי הילפותא דרוב לא היה נהרג רוצח מעולם מחשש שמא הנרצח היה טריפה, ואפילו אם היינו בודקים אחר הרציחה את הנרצח ומוצאים אותו שלם בכל אבריו עדיין היינו אומרים דילמא במקום סייף נקב הוה. הרי שלימדתנו התורה דבר נפלא אסור להסתכל בעין מפלילה על שום יהודי. יש לתלות אפילו בדבר רחוק שכזה מיעוטא דמיעוטא שאינו מצוי דילמא בדיוק במקום סייף נקב הוה. וכל זאת כדי לא להסתכל על אדם מישראל כעל רוצח אלא אחר שנתחדש תורת רוב הרי זו היא המידה וזו היא העין הטובה. מעתה צא וחשוב בענינינו הרי כל יהודי באשר הוא שם הוא אבן טובה נפש יקרה שנחצבה מכסא הכבוד .............. אי לכך כאשר רואים אדם מדוע לתלות שהוא שייך לשורש רע והלא צריכים להביט על הכל בעין טובה והעין טובה אומרת אדרבא בוודאי מזרע ישראל הוא".
בסוף הטיול נתברר ע"י המשב"ק שפלוני אכן יהודי מזרע ישראל הוא. חייך האדמו"ר הקדוש זיע"א בשומעו זאת נאורו פניו באור גדול ואמר "פין א עין טובה האט מען קיין מאל נישט קיין חרטה" מעין טובה אף פעם לא מתחרטים.
בסוף הטיול נתברר ע"י המשב"ק שפלוני אכן יהודי מזרע ישראל הוא. חייך האדמו"ר הקדוש זיע"א בשומעו זאת נאורו פניו באור גדול ואמר "פין א עין טובה האט מען קיין מאל נישט קיין חרטה" מעין טובה אף פעם לא מתחרטים.
