"ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע. כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית" (מסילת ישרים פרק ז).
"בעשרות השנים האחרונות התקדמו בחקר הרפואי הכללי ובחקר המוח, וגילו שכאשר אדם נתון בשמחה מפריש גופו חומרים מסוימים. הרי כל אדם הוא בעצם בית חרושת לכימיקלים, אין לנו קצה של מושג מה רבה החכמה הטמונה בבריאה ששמה אדם.
"לפני 30 שנה החליט נורמן קזנס לבצע מחקר מעניין: האם החומרים שמופרשים בגוף בשעת שמחה הינם רק בשעת שמחה פנימית אמיתית, או שמא גם בשעה שאדם מבצע תנועות חיצוניות של שמחה.
"הוא העמיד אנשים אשר ביצעו תנועות גוף של 'כאילו שמחה', אח"כ נלקחו מהם דגימות דם שהוכיחו שהמוח מתייחס לתנועות שמחה כאל שמחה. המוח לא מפריש את החומרים הללו כשאדם עושה תנועות של התעמלות וכדו', אלא רק כאשר אדם עושה תנועות של שמחה. החיצוניות מעוררת את הפנימיות".
