There is an old story of a boy named Eliyahu who went out on a date with a girl. He asked her name and she, being a very frum girl, answered "Bas-ka" [instead of Basya].
She in turn inquired about his name to which he answered "Ekikaku".
Rav Menashe Klein ztz"l was asked about saying the pronouncing the name of a shul named "Beis E-l". Is it considered the name of Hashem requiring one to say Beis Kel?
He answered that it might depend on the kavana of those who named the shul. If they had שם שמים In mind then one may not. I am not so sure. Maybe one can have kavana for the place [it is permitted to say "Beis El" when talking about the place] and the kavana of those who named the shul can't determine the nature of my mention.
I must add that some consider it an insult to refer to Hashem as "Elokim" or "Kel" or the like because it is a corruption of His name. I, for one, wouldn't like being called "Kelchanan". It is not my name!:-).
But our custom is to "K" the holy letter.
חלק שישי
סימן קפד
ביהכנ"ס הנקרא בית א-ל אי מותר לקרותו בשמו
עוד להנ"ל
ג) ובביהכ"נ שישנו בעירו הנקרא בית אל ומסתפק אי מותר לקרות הבהכ"נ בשמה או שצריך לכנות ולכאורה הי' נראה דהא מצינו שם עיר בית אל והוא ירושלים בפ' וישלח ויאמר אלקים אל יעקב קום עלה בית אל ובסמוך שם ותקבר מתחת לבית אל ועיין רש"י העיר יושבת בהר ונקברה ברגלי ההר וכיון דהעיר נקראת כן אפשר דגם בית הכנסת הוא רק שם ואולי נקרא על עיר ירושלים ועיין שדי חמד מה שהעירו עליו חכמי דורו לבקרו על אשר קרא שם טוב לספרו שדי חמד והוא אותיות שד"י והסכימו עמו חכמי דורו כיון שהוא קראה על שדה אין נפ"מ באותיות כיון דלא נתקדשו לשם השם אין שום איסור ופקפוק ובאמת אין צריך ראי' לדבר דא"כ אין לדבר סוף ואסור לכתוב אדני הארץ מפני שיש כזה שם וכן לא יכנס אל הבית לא יכתוב תיבת אל מפני שהם אותיות השם ב"ה וע"כ צריך לומר דבתר כוונה הן הן הדברים וכמו שכתבתי בספרי שו"ת הנ"ל. שוב מצאתי בשו"ת ח"ס ח"ו פ"ה דבית אל אינו קודש והביא ראי' דחז"ל עשו יו"ט מגילת תענית ביומא דאתבטלא אדרכתא מן שטרא וקשה אכתי מה יעשו בשטרות הנכתבים בעיר בית אל שצריך לכתוב שם העיר ומכ"ש גטי נשים אע"כ אינו קדוש ע"ש.
[שו"מ בא"ר או"ח סי' קמ"ב אות ג' שכתב נשאלתי מסופר וכו' שם המקום בית אל וכו' אי שפיר לגרור תיבת בית אל והשיב מי הגיד לך דבית אל הוא מקודש ושאלתי מפי סופרים ואומרים שאין מקדשין אותו כלל והתרגום מוכיח דבכ"מ מתרגם על אל אלקא והכא לא תירגם רק בית אל עכ"ל].
אלא דלאחר העיון יש לחלק דודאי ביהכנ"ס שקראו אותו בית אל הוא על שם שהוא מקום כבודו של הקב"ה ונכנסים בו להתפלל וכיון שקראוהו על שם שהוא ביתו של הקב"ה א"כ הי' אסור להוציא שם זה בסתם שהוא כמוציא שם שמים ואולי הי' נפ"מ מי הם המייסדים מבה"כ שאם היו שומרי התורה ודאי שלא קראוהו בשם שיעברו בו בקראו אותו וע"כ על שם העיר בית אל קראוהו ואם היו אנשים מהכת המובדלת הנקראים רעפארמער א"כ ודאי לשם מי שמתפללין בו נתכוונו והיה אסור להזכיר ואף שיש לדחוק קצת ולומר דאפילו אם השם ניתן לשם מי שמתפללין בו מ"מ עכשיו מי שמזכיר הביהכ"נ כוונתו רק להזכיר שם ביהכ"נ ולא לשם המקום וא"כ אין כאן איסור אלא דמ"מ אולי הכוונה היתה לשם השם וגם הקריאה כי אפשר דמדבר על עיקר השם וכמו בשם שלום שכתבתי בספרי שו"ת הנ"ל לחלק אלא דהתם השם ניתן על שם אדם אחר והכא הרי ניתן לשם ה' אלא דאפשר דהכי נמי על שם ביהכ"נ אחר ניתן אשר לפענ"ד המחמיר לכנות בית קל לא הפסיד ותע"ב.
ובזה הנני להודיע שבכלל רע המעשה מה שנהגו לכתוב פסוקים בבתי כנסיות ואח"כ מוחקים אותם כשמציירים הביהכ"נ וגם פה בבית מדרשינו ציירו מכבר פסוק אין זה כי אם בית אלקים וכתבו אלקים מפורש בה' ועכשיו למחוק אסור וגם לחזור ולצייר אסור וגם שאר פסוקים וצריך להזהיר ע"ז.
דושה"ט בלב ונפש.
מנשה הקטן
סימן קפד
ביהכנ"ס הנקרא בית א-ל אי מותר לקרותו בשמו
עוד להנ"ל
ג) ובביהכ"נ שישנו בעירו הנקרא בית אל ומסתפק אי מותר לקרות הבהכ"נ בשמה או שצריך לכנות ולכאורה הי' נראה דהא מצינו שם עיר בית אל והוא ירושלים בפ' וישלח ויאמר אלקים אל יעקב קום עלה בית אל ובסמוך שם ותקבר מתחת לבית אל ועיין רש"י העיר יושבת בהר ונקברה ברגלי ההר וכיון דהעיר נקראת כן אפשר דגם בית הכנסת הוא רק שם ואולי נקרא על עיר ירושלים ועיין שדי חמד מה שהעירו עליו חכמי דורו לבקרו על אשר קרא שם טוב לספרו שדי חמד והוא אותיות שד"י והסכימו עמו חכמי דורו כיון שהוא קראה על שדה אין נפ"מ באותיות כיון דלא נתקדשו לשם השם אין שום איסור ופקפוק ובאמת אין צריך ראי' לדבר דא"כ אין לדבר סוף ואסור לכתוב אדני הארץ מפני שיש כזה שם וכן לא יכנס אל הבית לא יכתוב תיבת אל מפני שהם אותיות השם ב"ה וע"כ צריך לומר דבתר כוונה הן הן הדברים וכמו שכתבתי בספרי שו"ת הנ"ל. שוב מצאתי בשו"ת ח"ס ח"ו פ"ה דבית אל אינו קודש והביא ראי' דחז"ל עשו יו"ט מגילת תענית ביומא דאתבטלא אדרכתא מן שטרא וקשה אכתי מה יעשו בשטרות הנכתבים בעיר בית אל שצריך לכתוב שם העיר ומכ"ש גטי נשים אע"כ אינו קדוש ע"ש.
[שו"מ בא"ר או"ח סי' קמ"ב אות ג' שכתב נשאלתי מסופר וכו' שם המקום בית אל וכו' אי שפיר לגרור תיבת בית אל והשיב מי הגיד לך דבית אל הוא מקודש ושאלתי מפי סופרים ואומרים שאין מקדשין אותו כלל והתרגום מוכיח דבכ"מ מתרגם על אל אלקא והכא לא תירגם רק בית אל עכ"ל].
אלא דלאחר העיון יש לחלק דודאי ביהכנ"ס שקראו אותו בית אל הוא על שם שהוא מקום כבודו של הקב"ה ונכנסים בו להתפלל וכיון שקראוהו על שם שהוא ביתו של הקב"ה א"כ הי' אסור להוציא שם זה בסתם שהוא כמוציא שם שמים ואולי הי' נפ"מ מי הם המייסדים מבה"כ שאם היו שומרי התורה ודאי שלא קראוהו בשם שיעברו בו בקראו אותו וע"כ על שם העיר בית אל קראוהו ואם היו אנשים מהכת המובדלת הנקראים רעפארמער א"כ ודאי לשם מי שמתפללין בו נתכוונו והיה אסור להזכיר ואף שיש לדחוק קצת ולומר דאפילו אם השם ניתן לשם מי שמתפללין בו מ"מ עכשיו מי שמזכיר הביהכ"נ כוונתו רק להזכיר שם ביהכ"נ ולא לשם המקום וא"כ אין כאן איסור אלא דמ"מ אולי הכוונה היתה לשם השם וגם הקריאה כי אפשר דמדבר על עיקר השם וכמו בשם שלום שכתבתי בספרי שו"ת הנ"ל לחלק אלא דהתם השם ניתן על שם אדם אחר והכא הרי ניתן לשם ה' אלא דאפשר דהכי נמי על שם ביהכ"נ אחר ניתן אשר לפענ"ד המחמיר לכנות בית קל לא הפסיד ותע"ב.
ובזה הנני להודיע שבכלל רע המעשה מה שנהגו לכתוב פסוקים בבתי כנסיות ואח"כ מוחקים אותם כשמציירים הביהכ"נ וגם פה בבית מדרשינו ציירו מכבר פסוק אין זה כי אם בית אלקים וכתבו אלקים מפורש בה' ועכשיו למחוק אסור וגם לחזור ולצייר אסור וגם שאר פסוקים וצריך להזהיר ע"ז.
דושה"ט בלב ונפש.
מנשה הקטן
