Get outta there!!:-)
שומע מאדם דברי כפירה, האם יברח ממנו, או שימחה בו
שאלה. יהודי תלמיד חכם עמד בתור לדואר, לידו עמד אדם הרחוק מתורה ומצות, כשראה את התלמיד חכם, התחיל רגש הקנאה לגאות בו, וכדי להשתיק את מצפונו, פער את פיו, והתחיל לדבר דברי כפירה. ויש לשאול מה יעשה התלמיד חכם, האם ימחה בו למרות שהוא יודע שזה לא יעזור, ואדרבה זה יגביר את תאוותו לדבר עוד ועוד, או ימשיך לעמוד שם, ויכניס את ידיו לאזניו כדי לא לשמוע, או שמא יברח משם, למרות שיפסיד את תורו?
תשובה. נאמר בסנהדרין דף קו ע"א שלשה היו באותה עצה, אלו הן: בלעם איוב ויתרו, בלעם שיעץ נהרג, איוב ששתק נידון ביסורין, ויתרו שברח זכו בני בניו לישב בלשכת הגזית. והנה בגמרא בסוטה (דף יא ע"א) אמרינן שנענשו במדה כנגד מדה. ולכאורה יש להבין מה המדה כנגד מדה, שלכן איוב נדון ביסורים? והשיב על כך הגרי"ז מבריסק זצ"ל דהנה טעמו של איוב ששתק, היה בגלל שחשב שגם אם ימחה, לא יועיל לו, כי דבריו לא יתקבלו, ועל כן נענש ביסורים, כי מי שיש לו יסורים צועק, אעפ"י שיודע שהצעקה לא תועיל לו, מכל מקום כשכואב צועקים, וגם במצרים אם היה כואב לו, היה עליו לצעוק, אף על פי שלא יועיל, ואם לא צעק שמע מינה שהגזירה לא כאבה לוכו.
גם בעניננו אף שאינו חייב למחות בעוברי עבירה להכעיס, כמבואר בביאור הלכה (סימן תרח ד"ה אבל), מ"מ כששומע דברי כפירה, צריך לכאוב לו הדבר, וכשכואב צועקים. אך נראה שאינו חייב למחות ממש, אלא די שיברח משם, או שישים את ידיו באזניו שגם זה מחאה, וראיה שהרי יתרו לא מחה ורק ברח משם וגם זה נחשב מחאה. ואם יברח משם ויפסיד את תורו, יזכה לדברים גדולים עבור זה, כמו שהסביר מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א (הערות על סוטה שם) שלכן זכה יתרו שבניו ישבו בלשכת הגזית, שכיון שברח והפסיד את משרתו בין יועצי פרעה, זכה ובניו זכו למשרה בלשכת הגזית.
ויעוין בחשוקי חמד בבא קמא (דף קיג ע"ב) במעשה שקבוצה של תלמידים התחזקו בתורה ובמצות, ורצו לעבור ללמוד בישיבה, וההורים הסכימו בתנאי שקודם ישלימו את לימודם בבית הספר. התלמידים הסכימו, אך הם שואלים איך עליהם להתנהג כשהמורה יגיד דברי כפירה, האם עליהם למחות, ולקיים את הנאמר בתורה (ויקרא יט יז) 'הוכיח תוכיח את עמיתך', אך בזה הם יעוררו סערה, ועלול לפגום בהסכם שלהם עם ההורים, ולא יוכלו בסופו של דבר להגיע לישיבה. או שמא ישתקו, אך נוסף על ביטול מצות מחאה, יהיה בזה גם משום חילול ה', 'יֵרָאה כאילו הם מסכימים לדבריו?
והשיב מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א שיש לברוח ממקום כזה ששומעים בו דברי כפירה. ואם ישימו פקקים באזנים ולא ישמעו, אין חייבים למחות. ואין הדבר דומה לאיוב שהיה שר גדול ויועץ המלך, שדבריו היו עושים רושם, הגם שפרעה לא יקבלם, אבל תלמיד זה דברי מחאתו לא יעשו כל רושם. 'וחכמת סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו', כמבואר במסכת סוטה (דף מט ע"ב) וירויח במחאתו רק דבר אחד שיזרקו אותו מבית הספר, ולא יוכל להמשיך בישיבה, ולכן אמר מו"ח שליט"א שראוי בכה"ג לשתוק.
ויש להוסיף על דברי מו"ח שליט"א את דברי החזו"א (שביעית סימן יב סק"ט) שבמקום שיכול לבא לידי שנאה ומריבה עם עמי הארץ, שזה גם כן איסור, ולפעמים האיסור הזה חמור יותר מהאיסור שאנו באים להצילן ממנו, ומותר גם לתת להם ספק איסור.
